בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר פרשת שלח:
[יג לב] ... ארץ אכלת
יושביה ...
[תרגום אונקלוס] ארעא מקטלא יתבאהא
כאשר 'מקטלא' שבארמית 'הורג' בעברית של
ימינו.
א' אפשר לשאול, למה כתוב 'ארץ אוכלת יושביה'
ולא 'ארץ הורגת יושביה'.
ב' בספר בראשית כתוב "ויקום קין אל הבל
אחיו ויהרגהו", כאשר בתרגום אונקלוס "וקטלה" שבעברית של ימינו
"הרג".
ג' ז"א, עבור שני ביטויים שונים בתורה,
אונקלוס מתרגמם באותו ביטוי. אפשר לשאול למה?
ד' תירוץ ראשוני, יכול להיות כוונת "ארץ
אוכלת יושביה" היא "ארץ קוברת יושביה". ז"א, ארץ שמכניסה את
יושביה לפיה, לתוך קברים שבתוכה, קברים שבתוך אדמת הארץ.
תירוץ זה מתאים גם לפירוש של רש"י
"בכול מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם
ולא יתנו לב לאלו:". ז"א, גם ארץ קוברת יושביה.
ה' מקור אחר באותו כיוון של 'ארץ קוברת את
יושביה' "אמר הקב"ה: אני חשבתי לטובה [שהראתיה להם קוברת יושביה שמתים
בהתדיר] והם חשבו לרע. "
ו' עוד יותר, המרגלים ואחריהם עם ישראל לא שמו
לב שהדבר קורה אצל עמי כנען בגלל טומאתם וחתאיהם, אבל לא אצל עם ישראל אם ילכו
לפני הקב"ה וישמור מצוותיו חוקיו, ומשפטיו.
ז' יכול להיות שלעם ישראל לא הייתה עדיין
המודעות של עם נבחר, עם נבדל, עם הקב"ה. וזאת הסיבה העיקרית של עיכוב של ארבעים שנה במדבר לפני כניסתם לארץ ישראל.
ח' עוד תירוץ. יכול להיות שהביטוי "ארץ
אוכלת יושביה" ולא "ארץ הורגת או קוברת יושביה" בא להבדיל
בין יושבי כנען לבין יושבי ישראל.
יכול להיות שהביטוי "ארץ אוכלת יושביה" הוא גם ביטוי חיובי של חיבה, כמו שאומרים 'אימא אוכלת אותך', אימה אומרת לילדה האהוב.
ט' הביטוי יכול להיות לטובה או לרעה לפי
התנהגות יושביה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה