הנביא אחיה השילוני קורע שמלתו

בס"ד

דברים חיים רחמים

ספר מלכים א' פרק יא, לקרת סוף הפרק, מדברים על המעבר בין שלמה המלך לבין בניו.

א' הנביא אחיה השילוני קורע שמלתו בשתים עשרה חתיכות. מתוכם, הוא נותן עשר לירבעם. המשל הוא שאחרי מות שלמה המלך, עם ישראל הופך מחדש מעם אחד במלוכה אחת לשנים עשר שבטים. מתוכם, עשרה שבטים עוברים תחת הנהגתו של ירבעם ומקימים מלכות ישראל. שני השבטים שנשארים, יהודה ובנימין, מקימים מלכות אחרת, מלכות יהודה, בירתה ירושלים עם בית המקדש וארון הקודש, בהנהגת צאצאי שלמה המלך.

ב' משל זה דומה למשלו של שמואל הנביא. שמואל הנביא מודיע לשאול המלך שהמלכות עוברת לדוד. שאול המלך מנסה לעצור בידו של שמואל הנביא. הוא טופס בשמלתו של שמואל הנביא והשמלה נקרת. שמואל הנביא אומר, כפי ששמלתי נקרעת, כך נקרעת מלכותך ועוברת לדוד.

ג' אפשר לשאול האם יש אולי קשר בין שני המשלים האלה. שניהם מספרים על שמלה קרועה, כפי שהמלכות נקרעת.

ד' השמלה של שמואל הנביא נקרעת לשניים. השמלה של שמיע הנביא נקרעת לשתים עשרה  חתיכות.

יכול להיות שבזמן שמואל הנביא המלוכה האחת של שאול המלך התחלקה לשניים, המלוכה של דוד המלך בחברון והמלוכה של איש בושת, בנו של שאול המלך, בירושלים. אחרי מותו של איש בושת, שתי מלכויות אלה התחברו מחדש. כאילו, שתי החתיכות של השמלה הקרועה נפתרו מחדש לחתיכה אחת.

לעומת זאת, הרבה יותר קשה אם לא בלתי אפשרי לחבר ביחד מחדש את שתים עשרה החתיכות של שמלת שמיע הנביא. מלכות ישראל נעלמה, ועשרת השבטים שלה נעלמו גם כן. נשארה רק מלכות יהודה. ואנחנו צאצאיהם.

ה' קריעת השמלה מזכירה גם את המנהג שבאדל, חו"ח ולא עלינו, כאשר המתאבלים גם קורעים את בגדם. לכן, אולי עוד סימן שהמחלוקת ובמיוחד מחלוקת וחלוקה של עם ישראל לקבוצות קטנות ולפעמים גם יריבות, היא ממש כמו אבל.