בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר פרשת מסעי:
[לג מ] וישמע
הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבוא בני ישראל:
[תרגום אונקלוס (ת"א)] ושמע כנענאה
מלכא דערד והוא יתב בדרומא בארעא דכנען במיתי בני ישראל:
א' מקרא, בבא בני ישראל > ת"א,
במיתי בני ישראל > מילון ארמית-עברית, במתי בני ישראל
ב' יש שוני גדול בין במובן בין המקרא
'בבא' לבין ת"א 'במיתי' שבעברית 'במתי'. ז"א, 'במתים של'. האם יש תירוץ
לפירוש זה?
ג' יכול להיות שת"א ע"י התרגום
מביא גם פירוש למקרא. יכול להיות שמלך ערד פוחד מבני ישראל בגלל הניצחונות של בני
ישראל על העמים שפגשום בדרך וחיסולם.
או, 'מתי בני ישראל' יכול להיות אבות
בני ישראל ששומרים על עם ישראל, נלחמים ביחד עימו, ומביאים לו את הניצחונות.
ד' מה ז"א האבות שומרים על עם ישראל?
ז"א, האבות, ע"י זכויותיהם, הם
הסנגורים של עם ישראל על יד הקב"ה, שהוא בעצמו עושה כול הפעולות האלה לטובת
עם ישראל. והתירוץ הזה, לעניות דעתי, נראה מתקבל על הדעת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה