יום חמישי, 27 בפברואר 2020

פירוש התורה - פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית, לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים



  כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:
[שמות לד טו] פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית, לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ
[תרגום אונקלוס] דִּלְמָא תִּגְזַר קְיָם, לְיָתֵיב אַרְעָא; וְיִטְעוֹן בָּתַר טָעֲוָתְהוֹן, וִידַבְּחוּן לְטָעֲוָתְהוֹן, וְיִקְרוֹן לָךְ, וְתֵיכוֹל מִדִּבְחֵיהוֹן
[תרגום יונתן] דִּילְמָא תִגְזוֹר קְיַים לְיָתֵיב אַרְעָא וְיִטְעוּן בָּתַר טַעֲוַותְהוֹן וְיִדְבְּחוּן לְטַעֲוַותְהוֹן וִיזַמְנוּן לָךְ וְתֵיכוֹל מִן דִּיבְחֵי טַעֲוַותְהוֹן:
[ירושלמי (קטעים)] וִיטַעֲיָן:
א' תרגומים דומים למקרא.
ב' מעניין ונכון גם בימינו אלה, פירוש רש"י:
ואכלת מזבחו - כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתו שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך (שמ"ר)
הארה שלי, ז"א, ההתבוללות הייתה קיימת גם לפני אלף שנים, בזמנו של רש"י, וגם לפני אלפיים שנים, בזמנן של המתרגמים, וגם לפני שלושת אלפים שנים, בזמן מתן התורה. נראה שהאדם ואופי האדם לא השתנו מאז. וגם התרופה נשארה אותה התרופה, התורה, ולימוד התורה.
ג' ירושלמי (קטעים) כותב וִיטַעֲיָן שבעברית לבקש.
יכול להיות ואפשר לעשות קשר בין וִיטַעֲיָן בפסוק זה, לבין וְיַטְעֲיָן שבתרגום אונקלוס לפסוק הבא. בפסוק הבא, המובן וְהִזְנוּ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה