יום חמישי, 4 בינואר 2018

פירוש התורה - וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יז] וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.

[תרגום אונקלוס] וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ, יָת קָלֵיהּ דְּרָבְיָא, וּקְרָא מַלְאֲכָא דַּייָ לְהָגָר מִן שְׁמַיָּא, וַאֲמַר לַהּ מָא לִיךְ הָגָר; לָא תִּדְחֲלִין, אֲרֵי שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ קָלֵיהּ דְּרָבְיָא בַּאֲתַר דְּהוּא תַּמָּן.

[תרגום יונתן] וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יַת קָלֵיהּ דְטַלְיָא בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם וּקְרָא מַלְאָכָא דַיְיָ לְהָגָר מִן שְׁמַיָא וַאֲמַר לָהּ מַה לִיךְ הָגָר לָא תַּסְתִּיפִין אֲרוּם שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יַת קָלֵיהּ דְטַלְיָא וְלָא דָן יָתֵיהּ לְפוּם עוֹבְדוֹי בִּשַׁיָא דְהוּא עָתִיד לְמֶעֱבַד אֱלָהֵין בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם חַס עִילוֹי בַּאֲתַר דְהוּא תַּמָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 205]):

"ונשמע לפני ה' את קול הנער בשביל זכותו של אברהם, ויקרא מלאך ה' להגר מן השמיים, ויאמר לה: מה לך הגר, אל תיראי, כי נשמע מלפני ה' את קול הנער, ולא דן אותו לפי מעשיו הרעים שהוא עתיד לעשות, רק בשביל זכותו של אברהם, וריחם (הקב"ה) עליו (ונידון לזכות) באשר הוא שם."

תרגום יונתן מוסיף ומסביר:

- בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם שבעברית בשביל זכותו של אברהם .

המצב כאן, עם ישמעאל, דומה למצבו של לוט בסדום. גם לוט ובנותיו נוצלו בגלל זכויותיו של אברהם אבינו, ובגלל קרבתו של לוט לאברהם. וגם כן, יותר מזה, לוט עזר לאברהם אבינו בזה, שלא גילה שאברהם אבינו בעלה של שרה, ולא אחיה, כפי שאברהם אבינו הציג את עצמו לפני פרעה ואבימלך, מלך הפלישתים.

יכול להיות שהמעשה הטוב שישמעאל עשה, שהוא הסכים לעשות ברית מילה. ישמעאל היה בן שלוש עשרה וקצת, כך שהיה ברשות עצמו. ובכול זאת, הוא הסכים לעשות ברית מילה, לפי בקשתו של אביו, אברהם אבינו.

יש בזה רמז גדול: לעשות את המצוות הקב"ה ורצונו מבעוד מועד, כדי שהמעשים שלנו הטובים, כמה שהם מעטים ולא מספיקים, בכול זאת, יעמדו לזכותנו בעת הצורך.

- וְלָא דָן יָתֵיהּ לְפוּם עוֹבְדוֹי בִּשַׁיָא דְהוּא עָתִיד לְמֶעֱבַד אֱלָהֵין בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם חַס עִילוֹי בַּאֲתַר דְהוּא תַּמָן: שבעברית ולא דן אותו לפי מעשיו הרעים שהוא עתיד לעשות, רק בשביל זכותו של אברהם, וריחם (הקב"ה) עליו (ונידון לזכות) באשר הוא שם

אולי יש כאן שאלה: אמרו חז"ל "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" (ר' אלעזר, מדרש תנחומא לפרשת מצורע).

יותר מזה, דינו של בן סורר ומורה מופיע בתורה:

[דברים כאי ח-כא] יח כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה- אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. יט וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. כ וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא!" כא וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.

תירוץ אפשרי: מחשבות הקב"ה לא כמו שלנו. לכול כלל יש גם יוצא מן הכלל. יכול להיות שמה שנאמר "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים" מתייחס למלך שאול ואולי למצבים דומים, אבל לא למצבו של ישמעאל. דבר דומה לגבי בן סורר ומורה.

יכול להיות שיש כאן רמז חשוב: לחקור טוב טוב את המקרה, אין שני מקרים דומים זה לזה, תמיד יש לחשוב ולבדוק מחדש, אולי יש פנים שלא שמנו לב עליהם ויכולים לשנות את המצב.

יום רביעי, 3 בינואר 2018

פירוש התורה - וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא טז] וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.

[תרגום אונקלוס] וַאֲזַלַת וִיתֵיבַת לַהּ מִקֳּבֵיל, אַרְחֵיקַת כְּמֵיגַד בְּקַשְׁתָּא, אֲרֵי אֲמַרַת, לָא אֶחְזֵי בְּמוֹתֵיהּ דְּרָבְיָא; וִיתֵיבַת מִקֳּבֵיל, וַאֲרֵימַת יָת קָלַהּ וּבְכָת.

[תרגום יונתן] וְאָזְלַת וִיתֵיבַת לָהּ לִסְטַר חַד וְטַלְקַת יַת פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה אַרְחִיקַת מִן בְּרָהּ כְּשִׁיעוּר מֵיגַד בְּקַשְׁתָּא אֲרוּם אָמְרַת לֵית אֲנָא יָכְלָא לְמֵיחֲמֵי בְּמוֹתָא דְטַלְיָא וִיתֵבַת מִקְבֵיל בְּרָהּ וַאֲרֵימַת יַת קָלָהּ וּבְכָת:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 205]):

"ותלך ותשב לה (הגר) לצד אחד מן הצד (שלא תראה במיתתו לנגד פניה). והשליכה את העבודה זרה שלה, (שהסירה עצמה מן הע"ז שהיא נגד אמונת אלקי עולם). שבאתו צד הרחיקה מבנה כשיעור משיכת הקשת (שהוא אלף אמה) כי אמרה: אין אני יכולה לראות במות הילד, ותשב מנגד בנה ותשא (ותישא) את קולה ותבך (ותבכה) – היינו שניחמה על רוע המעשה שעשתה בה, וריחקה את עצמה מע"ז."

תרגום יונתן מוסיף ומסביר:

- וְטַלְקַת יַת פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה שבעברית והשליכה את העבודה זרה שלה.

יכול להיות שהגר ראתה שהאלילים שלה, אלילים מבית אביה, עבודה זרה, לא עונים ולא עוזרים, והשליכה אותם.

ברור שהאלילים לא עונים ולא עוזרים, שהרי מעשה יד אדם הם. אבל, מוזר ביותר שאנשים מצפים ומקווים שאלילים אלה כן יענו ויעזרו. וכאשר לא עונים, מתנקים האנשים באלילים ומשליכים אותם. יש כאן דבר מוזר, סתירה גדולה במעשי האנשים מול האלילים שלהם: אם האנשים כן מאמינים באלילים, שבגלל זה ביקשו מהם עזרה, איך האנשים לא מפחדים להשליך אותם, איך לא מפחדים שהאלילים יענישו אותם? יכול להיות שיש כאן בלבול וסיבוך במחשבת אנשים אלה: הם מנסים, לא יודעים מה קורה סביבם, למה הדברים קורים, למה יש יום ואחר כך לילה, ועוד. לכן, הם נצמדים לאלילים מעשה ידיהם, אולי אלה, אולי אלה, אולי כן יעזרו. ואם לא, משליכים אותם.

עד שבא אברהם אבינו וגילה את הקדוש ברוך הוא, האל האחד והיחיד, מלך המלכים, שברא השמיים והארץ, הים, וכן אשר בהם, כפי שכתוב בברכת דוד המלך:

[דברי הימים א פרק כט י-יג] י וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת-יְהוָה, לְעֵינֵי כָּל-הַקָּהָל; וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם, וְעַד-עוֹלָם. יא לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת, וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי-כֹל, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. יב וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה; וּבְיָדְךָ, לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. יג וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ; וּמְהַלְלִים, לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ.

[נחמיה ט ה-ז] ה וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה, שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה, קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִן-הָעוֹלָם עַד-הָעוֹלָם; וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה. ו אַתָּה-הוּא יְהוָה, לְבַדֶּךָ--את (אַתָּה) עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים. ז אַתָּה-הוּא, יְהוָה הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים; וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ, אַבְרָהָם.

ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

פירוש התורה - וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא טו] וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.

[תרגום אונקלוס] וּשְׁלִימוּ מַיָּא, מִן רֻקְבָּא; וּרְמָת יָת רָבְיָא, תְּחוֹת חַד מִן אִילָנַיָּא.

[תרגום יונתן] וַהֲווֹ כֵּיוַן דְמָטוּ לְפִיתְחָא דְמַדְבְּרָא אִדְכְּרוּ לְמִטְעֵי בָּתַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וְלָקָה יִשְׁמָעֵאל בְּאֵישָׁא צְמִירְתָּא וּשְׁתִי כָּל מַיָא עַד דִי שְׁלִימוּ כָּל מַיָא מִן קִרְוָא וְאִתְחֲרִיךְ וְאִתְקְלִישׁ בִּשְרֵיהּ וְסוֹבְרָתֵיהּ וְאִשְׁתַּלְהִיאַת וּקְרָא לִדְחַלְתָּא דְאִיבָּא וְלָא עָנָא יָתָהּ וּמִן יַד טַלְקַת יַת רִיבָא תְּחוֹת חַד מִן אִלָנַיָא:

[ירושלמי (קטעים)] וּשְׁלִימוּ מַיָא מִן קַרְנַת וְטַלְקַת יַת טַלְיָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 202]):

"ויהיה כאשר הגיעו לפתח המדבר נזכרו לצעות (לטעות) אחרי העבודה הזרה, ולקה ישמעאל בחולי חמה כאש (והוא חולי הקדחת), ושתה כול המים עד שכלו כול המים מהחמת, ונשרף גופו ונתמעטו איבריו ונתקמט (מתקמט) בשרו ונעשה חלש ודק, ונעשית (אמו) עייפה משאת אותו, וקראה לאלהי אביה ולא ענו אותה, ומיד תשלך (תשליך) את הילד תחת אחד מן האלונות (אילנות) המיוחדים (?)."

תרגום יונתן מוסיף ומסביר:

- הסיבה שנגמרו המים וישמעאל הגיע למצב גופני קשה ביותר, היא העבודה הזרה שישמעאל עבד. יותר מזה, הגר קראה גם היא לעבודה זרה, אלהי אביה, ולא נענתה.

יכול להיות שבתרגום יונתן בפסוק זה, המדבר הוא משל לעבודה זרה, מקום ללא חיים, מקור לחולי, חם ויבש, שורף והורס.

מצאתי בהז"ל גם:

כתב הרש"ר הירש זצ"ל (אגרות צפון איגרת ח):

"במדבר קיבל את התורה ובכך היה לעם במדבר, בלא ארץ ובלא אחוזת אדמה - היה לגוף אשר נשמתו תורתו... התורה, מילוי הרצון האלהי, הם לו אחוזת אדמתו ומטרתו... כי אין לנו אלא לקדש את עצמנו לעשיית רצונו, כדי שנקבל מידי ה' כשפע של אמצעים גם את הברכה היקרה לכל בני אדם... לכן ניתנו לו לאחוזה ארץ וברכותיה, ניתנה לו מערכת מדינה, אך לא כמטרה ניתנו אלה..." אולי כאמצעי למלא רצונו של הקב"ה (התוספת שלי).

[הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19. במקביל לעמידתו בראשות המאבק ברפורמים ובפוזיטיביים ולקריאתו לדתיים השמרניים לפרוש מכלל הציבור היהודי שזנח את שמירת המצוות, דגל בעצמו במודרניזציה ואקולטורציה מקיפות ובהשתלבות לשונית, תרבותית ואזרחית באומה הגרמנית בגדרי שיטתו, "תורה עם דרך ארץ".]

- יכול להיות שהלקח הוא, הקב"ה יכול לעשות הכול, אותו דבר יכול להיות שפל או מורם, לפי רצון הקב"ה. דוגמה טובה היא העושר, הכסף, היופי, ואפילו החוכמה, שיכולים להיות לברכה או לעונש לאדם, לפי רצון ומחשבה הקב"ה.

ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ג' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום שלי):

"ונגמרו המים מן הכלי (כלי הרס) (כלי מחזיק מים), והשליכה את הנער."

טַלְיָא - תִּינוֹקֶת; תִּינוֹק; נַעַר

יום שלישי, 2 בינואר 2018

פירוש התורה - וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יד] וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

[תרגום אונקלוס] וְאַקְדֵּים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וּנְסֵיב לַחְמָא וְרֻקְבָּא דְּמַיָּא וִיהַב לְהָגָר שַׁוִּי עַל כַּתְפַּהּ, וְיָת רָבְיָא--וְשַׁלְּחַהּ; וַאֲזַלַת וּטְעָת, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.

[תרגום יונתן] וְאַקְדִים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וּנְסִיב לַחֲמָא וְקִרְוָוא דְמַיָא וִיהַב לְהָגָר שַׁוִי עַל כַּתְפָהּ וְקָשַׁר לָהּ בְּמוֹתְנָהָא לְאוֹדוֹעֵי דְאַמְתָא הִיא וְיַת רִיבָא וּפַטְרָהּ בְגִיטָא וְאָזְלַת וְטָעַת מִן אָרְחָא לְמַדְבְּרָא דִסְמִיךְ לְבֵירָא דְשָׁבַע:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 202]):

"וישכם אברהם בבוקר וייקח לחם וחמת מים וייתן להגר, שם על כתפה, וקשר לה (את החמת) במתניה (כדי שלא ייפול ממנה, וגם) להודיע בזה שהיא אמה (שתתראה כעין השפחות), ואת הילד, ופטרה בגט. ותלך (הדר) ותתעי מן הדרך אל המדבר סמוך לבאר שבע."

- אפשר לשאול, למה היה צריך וּפַטְרָהּ בְגִיטָא שבעברית ופטרה בגט .

אותו הספר, מביא פירושים יפים שהיה מדובר על גט גירושין. מפני שהגר כבר קיבלה גט שחרור כאשר שרה נתנה אותה לאישה לאברהם אבינו.

- אבל, אם הייתה הגר כאדם חופשי, למה לְאוֹדוֹעֵי דְאַמְתָא הִיא שבעברית להודיע בזה שהיא אמה .

יכול להיות תירוץ: אברהם חשב אולי לקחת את הגר בחזרה, אחרי ששרה תשנה אולי את דעתה כלפי הגר, או כבר לא תהיה סכנה ליצחק מצד ישמעאל, בנה של הגר. לכן, אברהם אבינו רצה אולי להרחיק ממנה גברים, כך שהגר לא תתחתן מחדש.

מפרש רבינו בחיי בן אשר (רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא. חי בסראגוסה שבספרד.):

ויתכן לומר כי מה שגירש אותו בלחם ומים שיכלול ענין אחר, והוא שאברהם ראה במראה הנבואה שעתידים בניו להשתעבד תחת ידי ישמעאל, וכי ישנאו אותם שנאה גדולה שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל, ועל כן התנהג אברהם עמו כמו שראוי להתנהג עם השונא ונתן לו לחם ומים, הוא שכתוב (משלי כה, כא): "אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים".

ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

פירוש התורה - וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יג] וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא.

[תרגום אונקלוס] וְאַף יָת בַּר אַמְתָּא, לְעַמָּא אֲשַׁוֵּינֵיהּ: אֲרֵי בְּרָךְ, הוּא.

[תרגום יונתן] וְאוֹף יַת בַּר אַמְתָא לְעַם לִיסְטִים אֲשַׁוִינֵיהּ אֲרוּם בְּרָךְ הוּא:

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

"ואף את בן האמה לעם ליסטים אפקידהו, שבנך הוא."

- לפי מילון Babylon :

אשימנו – למנות - (פ') להפקיד, לתת משרה, להטיל תפקיד, להסמיך, לתת מינוי, לבחור, להועיד, לייפות כוח, להעניק תואר, להכתיר, לקבוע, להציב; לייעד, להקצות, להקציב, לחלק, להעביר, לקבוע ייעוד

ליסיטים – לסטים - (ז') שודד, גנב, גזלן, לקחן, סחבן, עשקן, חמסן, בוזז, לוקח שלל, לוקח בסתר

תרגום יונתן כותב בפירוש יַת בַּר אַמְתָא לְעַם לִיסְטִים שבעברית את בן האמה לעם ליסטים . תרגום יונתן נכתב לפני כאלפיים שים.

ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

יום שני, 1 בינואר 2018

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יב] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם, לָא יִבְאַשׁ בְּעֵינָךְ עַל עוּלֵימָא וְעַל אַמְתָּךְ--כֹּל דְּתֵימַר לָךְ שָׂרָה, קַבֵּיל מִנַּהּ: אֲרֵי בְּיִצְחָק, יִתְקְרוֹן לָךְ בְּנִין.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לָא יַבְאִישׁ בְּעֵינָךְ עַל טַלְיָא דִי נְפַק מִתַּרְבּוּתָךְ וְעַל אַמְתָךְ דְאַנְתְּ מְתָרֵךְ כָּל דְתֵימַר לָךְ שָרָה קַבֵּיל מִנָהּ דִנְבִיאֲתָא הִיא אֲרוּם בְּיִצְחָק יִתְקְרוּן לָךְ בְּנִין וְדֵין בַּר אַמְתָא לָא מִתְיַחֵס בַּתְרָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 201]):

"ויאמר ה' לאברהם: על ירע בעיניך על הנער שיצא מגידולך (הטוב), לרע, ועל אמתך אשר אתה מגרש מצדו, כול אשר תאמר לך שרה שמע אליה שנביאה היא, כי ביצחק יקרא לך זרע, וזה בן האמה אינו מתייחס אחריך."

- דִנְבִיאֲתָא הִיא שבעברית שנביאה היא.

כתוב באותו הספר:

"ומה שתרגם על "שמע בקולה" שהיא נביאה, פי' בספר חיי יצחק כאן, שר"ל שלא מחמת נגיעת עצמה, שרה מדברת כן, רק שכינה מדברת מתוך גרונה, עכ"ל."

זה אולי רמז לתפקיד הנביא: הנבואות שלו, של הנביא הן לא ממנו, מגרונו, אלא מהקב"ה הן, הנבואת.

- דִי נְפַק מִתַּרְבּוּתָךְ שבעברית שיצא מגידולך (הטוב).

יכול להיות שתוספת תרגום יונתן כאן קשורה לפירוש הפסוק הקודם [בראשית כא יא], שגירושין הללו סבה לצאת בנו לתרבות רעה, (בהעדר פיקוחו של אברהם עליו).

יכול להיות שיש כאן מן נחמה על התדרדרות הבנים של שליח הציבור? ז"א, ראוי להיות שליח ציבור אפילו בסכנה זאת? יכול להיות שכן!

פירוש התורה - וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא יא] וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ.

[תרגום אונקלוס] וּבְאֵישׁ פִּתְגָמָא לַחְדָּא, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, עֵיסַק בְּרֵיהּ.

[תרגום יונתן] וּבְאֵישׁ פִּתְגָמָא לַחֲדָא בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל עֵיסַק יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ דְיִפְלַח לְפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 201]):

"וירע מאוד הדבר בעיני אברהם על אודות בנו שעובד עבודה זרה."

ב' כתוב באותו הספר:

"ובספר חן טוב כאן, מוסיף לבאר דאגת אברהם וז"ל: ... שגירושין הללו סבה לצאת בנו לתרבות רעה, (בהעדר פיקוחו של אברהם עליו), עכ"ל. עכ"פ נראה מדבריהם, שעיקר הדבר שהרע לאברהם הוא לא מה שישמעאל טען, שמאבימלך נתעברה שרה, ולפי כך הוא היורש ולא יצחק, וגם לא דווקא מה שישמעאל ביקש להרוג את יצחק, אלא זה שישמעאל יוצא לתרבות רעה, זה שהרע לו מכול."

יש אולי כאן שני דברים חשובים:

- אלא זה שישמעאל יוצא לתרבות רעה, זה שהרע לו מכול.

- בהעדר פיקוחו של אברהם עליו

מצד אחד, אברהם כואב ביותר שישמעאל יצא לתרבות רעה ועבודה זרה, ומצד שני, זה קרה בהעדר פיקוחו של אברהם על ישמעאל. זאת טרגדיה של הרבה אנשים, גברים וגם נשים, העוסקים בעבודה ציבורית, תורמים לחברה ולזולת בצורה משמעותית, אבל כושלים בתוך משפחתם. כמה דוגמאות בולטות: משה רבינו שבנים שלו יצוא לעבודה זרה, שמואל הנביא שבנים שלו יצוא לתרבות רעה, דוד המלך שהבן שלו קם נגדו, ובזמנינו Theodor Herzl שבניו גם כן יצוא לעבודה זרה. זאת טרגדיה עצומה, אין מילים לתאר אותה. ובכול זאת, חוזרת על עצמה.