דברים חיים רחמים

יום ראשון, 3 במאי 2020

פירוש התורה - וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן-הַדָּם עַל-קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל-דַּם הַפָּר, יִשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד ז] וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן-הַדָּם עַל-קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר, בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וְאֵת כָּל-דַּם הַפָּר, יִשְׁפֹּךְ אֶל-יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה, אֲשֶׁר-פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.

[תרגום אונקלוס] וְיִתֵּין כָּהֲנָא מִן דְּמָא עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא דִּקְטֹרֶת בֻּסְמַיָּא, דִּקְדָם יְיָ--דִּבְמַשְׁכַּן זִמְנָא; וְיָת כָּל דְּמָא דְּתוֹרָא, יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא, דְּבִתְרַע, מַשְׁכַּן זִמְנָא.

[תרגום יונתן] וְיִתֵּן כַּהֲנָא מִן אַדְמָא עַל קַרְנַת מַדְבְּחָא דִקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא דִקְדָם יְיָ דִבְּמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיַת כָּל אַדְמָא דְתוֹרָא יֵישׁוֹד לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא דְעָלָתָא דְבִתְרַע מַשְׁכַּן זִימְנָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת-אֶצְבָּעוֹ, בַּדָּם; וְהִזָּה מִן-הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֶת-פְּנֵי, פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד ו] וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת-אֶצְבָּעוֹ, בַּדָּם; וְהִזָּה מִן-הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים, לִפְנֵי יְהוָה, אֶת-פְּנֵי, פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ.

[תרגום אונקלוס] וְיִטְבּוֹל כָּהֲנָא יָת אֶצְבְּעֵיהּ, בִּדְמָא; וְיַדֵּי מִן דְּמָא שְׁבַע זִמְנִין, קֳדָם יְיָ, קֳדָם, פָּרֻכְתָּא דְּקֻדְשָׁא.

[תרגום יונתן] וִיטַמַשׁ כַּהֲנָא יַת אִצְבְּעֵיהּ בְּאַדְמָא וְיַדֵי מִן אַדְמָא שְׁבַע זִמְנִין קֳדָם יְיָ קְבֵיל פַּרְגוֹדָא דְקוּדְשָׁא:

[ירושלמי (קטעים)] וְיִצְבּוֹעַ כַּהֲנָא אֶצְבָּעֵיהּ מִן אִידְמָא וִיֲדֵי שׁוּבְעָא זִמְנִין:

א' תרגומים דומים למקרא.

טְמַשׁ (עבודה זרה יח ב) - טָבַל (אצבע)

פירוש התורה - וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר; וְהֵבִיא אֹתוֹ, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד ה] וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִדַּם הַפָּר; וְהֵבִיא אֹתוֹ, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד.

[תרגום אונקלוס] וְיִסַּב כָּהֲנָא רַבָּא, מִדְּמָא דְּתוֹרָא; וְיַעֵיל יָתֵיהּ, לְמַשְׁכַּן זִמְנָא.

[תרגום יונתן] וְיִסַב כַּהֲנָא רַבָּא דְמִתְרַבֵּי בְּמִשְׁחָא מִדְמָא דְתוֹרָא וִיהַנְעַל יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

- תרגום יונתן מוסיף כַּהֲנָא רַבָּא דְמִתְרַבֵּי בְּמִשְׁחָא שבעברית הכוהן הגדול שמתרבה בשמן. בתרגום אונקלוס כתוב רק כָּהֲנָא רַבָּא

שבעברית הכהן הגדול.

כאשר במקרא כתוב הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ.

יכול להיות שמכאן אפשר להבין מה המובן של המילה הַמָּשִׁיחַ, לפי תרגום יונתן שמתרבה בשמן (המשחה).

מדרש ספרא מביא פירוש דומה:

ולקח הכהן המשיח - אין לי אלא המשיח בשמן המשחה;

עוד דבר מעניין: מצאתי באתר 'מלך המשיח – חב"דפדיה' את ההסבר על מקור השם משיח. וזה הכתוב:

"המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח., שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה."

פירוש התורה - וְהֵבִיא אֶת-הַפָּר, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד--לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמַךְ אֶת-יָדוֹ עַל-רֹאשׁ הַפָּר, וְשָׁחַט אֶת-הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד ד] וְהֵבִיא אֶת-הַפָּר, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד--לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמַךְ אֶת-יָדוֹ עַל-רֹאשׁ הַפָּר, וְשָׁחַט אֶת-הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וְיַיְתֵי יָת תּוֹרָא, לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא--לִקְדָם יְיָ; וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישׁ תּוֹרָא, וְיִכּוֹס יָת תּוֹרָא קֳדָם יְיָ.

[תרגום יונתן] וְיֵיעוֹל יַת תּוֹרָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִימְנָא לִקֳדָם יְיָ וְיִסְמוֹךְ יַד יְמִינֵיהּ עַל רֵישׁ תּוֹרָא וְיִכּוֹס טַבְּחָא יַת תּוֹרָא קֳדָם יְיָ:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם: וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן-בָּקָר תָּמִים, לַיהוָה--לְחַטָּאת.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד ג] אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם: וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן-בָּקָר תָּמִים, לַיהוָה--לְחַטָּאת.

[תרגום אונקלוס] אִם כָּהֲנָא רַבָּא יְחוּב, לְחוֹבַת עַמָּא: וִיקָרֵיב עַל חוֹבְתֵיהּ דְּחָב תּוֹר בַּר תּוֹרֵי שְׁלִים, קֳדָם יְיָ--לְחַטָּתָא.

[תרגום יונתן] אִין כַּהֲנָא רַבָּא דְמִתְרַבֵּי בְּמִשְׁחָא יֵיחוּב בְּמִקְרְבֵיהּ קָרְבַּן חוֹבַת עַמָא דְלָא כְּהִילְכְתֵיהּ וְיִקְרַב בְּגִין חוֹבְתֵיהּ תּוֹר בַּר תּוֹרֵי שְׁלִים קֳדָם יְיָ לְחַטָאתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 41]):

"אם הכהן הגדול שנמשח בהשמן המשחה יחטא, בהקריבו קרבן חטאת העם שלא כהלכתו, (שטעה בהוראה והקריב קרבן העם קודם קרבנו, ולא כן ההלכה, דאי׳ במשנה הוריות (יב): פר המשיח ופר העדה עומדים [להיקרב], פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו), ויקריב בשביל חטאתו פר בן בקר תמים לפני ה׳ לחטאת."

- רש"י מפרש:

אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם – (ת"כ) מדרשו אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה כמו שנאמר לאשמת העם ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ופשוטו לפי אגדה כשהכהן הגדול חוטא אשמת העם הוא זה שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה מקולקל (ת"כ) יכול זקן ת"ל בן אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד זה פר בן ג'

- פירוש רש"י מביא דבר דומה לתרגום יונתן, לפי אגדה. לכן, אפשר אולי להגיד, תרגום יונתן לוקח הסבריו לפי אגדה.

- יש בפסוק זה, ויותר מודגש בתרגום יונתן, לקח גדול: הכוהן הגדול אחראי על הוראותיו השגויות, כן כלפי העם, כן כלפי הקב"ה.

פירוש התורה - דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר--נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה, מֵאַחַת מֵהֵנָּה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר--נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה; וְעָשָׂה, מֵאַחַת מֵהֵנָּה.

[תרגום אונקלוס] מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמֵימַר--אֲנָשׁ אֲרֵי יְחוּב בְּשָׁלוּ מִכֹּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ, דְּלָא כָּשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא; וְיַעֲבֵיד, מִן חַד מִנְּהוֹן.

[תרגום יונתן] מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימַר בַּר נַשׁ אֲרוּם יֵיחוֹב בְּשָׁלוּ מִכָּל פִּקוּדַיָא דַיְיָ דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיַעֲבֵד מִן חַד מִנְהוֹן:

א' תרגומים דומים למקרא.

שָׁלוּ – שָׁלוּתא – neglect, error, forget-fulness – רשלנות, שגיאה, שכיחה-סכלות (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)

פירוש התורה - וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד א] וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ, עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

א' תרגומים דומים למקרא.