דברים חיים רחמים

יום רביעי, 5 בינואר 2022

[במדבר כא ו] וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:

[במדבר כא ו] וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וְגָרֵי יְיָ בְּעַמָּא יָת חִיוָוָן קָלַן וְנַכִּיתוּ יָת עַמָּא וּמִית עַם סַגִּי מִיִּשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] בְּרַת קָלָא נַפְלַת מִן שְׁמֵי מְרוֹמָא וְכֵן אָמְרַת אִיתוּן חָמוּן כָּל בְּנֵי נְשָׁא כָּל טַבְיָין דַעֲבָדִית לְעַמָא אַסֵיקִית יַתְהוֹן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם אָחֵיתִית לְהוֹן מַנָא מִן שְׁמַיָא וּכְדוּן חָזְרוּ וְאִתְרַעֲמוּ עֲלוֹי וְהָא חִיוְיָא דְגָזְרִית עֲלוֹי מִן יוֹמֵי שֵׁירוּי עַלְמָא עָפָר יֶהֱוֵי מְזוֹנֵיהּ וְלָא אִתְרְעַם עִלַוַי וְעַמִי אִתְרַעֲמוּ עַל מְזוֹנֵיהוֹן וּכְדוּן יֵיתוּן חִיוָון דְלָא אִתְרַעֲמוּ עַל מְזוֹנֵיהוֹן וִינַכְתוּן יַת עַמָא דִי אִתְרַעֲמוּ עַל מְזוֹנֵיהוֹן בְּכֵן גָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּעַמָא יַת חִיוָון חוּרְמָנִין וּנְכִיתוּ יַת עַמָא וּמִיתוּ אוֹכְלוֹסִין סַגִיאִין מִיִשְרָאֵל:

[ירושלים (קטעים)] בְּרַת קַל נַפְקַת מִגוֹ אַרְעָא וְאִשְׁתַּמַע קָלָא בִּמְרוֹמַיָא חֲמוּן כָּל בְּנֵי אֱנָשָׁא וְאָצִיתוּ וּשְׁמִיעוּ כָּל בְּנֵי בִישְרָא לָטִית חִוְיָא מִן שֵׁרוּיָא וַאֲמָרִית לֵיהּ עַפְרָא יְהֵי מְזוֹנָךְ וְלָא אִתְרְעַם עַל מְזוֹנָא אַפֵּיקִית עַמִי פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם וַאֲחָתִית לְהוֹן מַנָא מִשְׁמַיָא וַאֲגִיזַת לְהוֹן סַלְוָוא מִן יַמָא וְאַסֵיקַת לְהוֹן בֵּירָא מִתְּהוֹמָא חָזְרוּ עַמָא לְמִתְרַעֲמִין קֳדָמַי עַל עֵיסַק מַנָא לְמֵימָר נַפְשָׁן מְעִיקָא בְּלַחְמָא דְמֵיכְלֵיהּ קָלִיל מִן בְּגִין כֵּן יֵתֵי חִוְיָא דְלָא אִתְרְעַם עַל מְזוֹנֵיהּ וְאַנְכִית לְעַמָא הָאִילֵין דְאִתְרַעֲמוּ עַל מְזוֹנֵיהוֹן וְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּעַמָא יַת חִוְיָא שְרָפַיָא וּנְכִיתוּ יַת עַמָא וּמִיתוּ אוֹכְלוֹסִין סַגְיָן מִן יִשְרָאֵל:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 353]):

בת קול נפלה משמי מרום וכך אמרה: בואו ראו בל בני אדם, בל הטובות שעשיתי להעם (ישראל), העליתי אותם פדויים ממצרים ,

הורדתי להם המן מן השמים, ועתה חזרו והתרעמו עליו (יתברך, ואילו) הנחש שגזרתי עליו מתחילת ימי העולם, שעפר יהיה מאכלו (תמיד), (אעפ״ב) ולא התרעם עליו (יתברך), ועמי התרעמו על מזונותם, ועתה יבואו הנחשים שלא התרעמו על מאכלם, וינשכו את העם שהתרעמו על מזונותם ,ובכן וישלח מאמר ה׳ בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם, ומתו אוכלוסין רבים מישראל.

- ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

- תרגום יונתן מביא את המשל של הנחש, כמידה נגד מידה על מעשה עם ישראל.

תרגומים דומים למקרא.

יום שלישי, 4 בינואר 2022

[במדבר כא ה] וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל.

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:

[במדבר כא ה] וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל.

[תרגום אונקלוס] וְאִתְרָעַם עַמָּא קֳדָם יְיָ וְעִם מֹשֶׁה נְצוֹ לְמָא אַסֵּיקְתּוּנָא מִמִּצְרַיִם לִמְמָת בְּמַדְבְּרָא אֲרֵי לֵית לַחְמָא וְלֵית מַיָּא וְנַפְשַׁנָא עַקַת בְּמַנָּא הָדֵין דְּמֵיכְלֵיהּ קַלִּיל׃

[תרגום יונתן] וְהִרְהֲרוּ עַמָא בִּלְבָבֵיהוֹן וְאִשְׁתָּעִיאוּ עַל מֵימְרָא דַיְיָ וּבְמשֶׁה נָצוּ לְמָא אַסֵיקְתָּנָא מִמִצְרַיִם לִמְמַת בְּמַדְבְּרָא אֲרוּם לֵית לַחֲמָא וְלֵית מַיָא וְנַפְשָׁתָנָא קַנְטַת בְּמַנָא הָדֵין דִמְזוֹנֵיהּ קָלִיל:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 353]):

ויחשבו העם בלבביהם, ויספרו (בטענה) על מאמר ה׳ ובמשה רבו: למה העליתנו ממצרים למות במדבר הזה, כי אין לחם ואין מים, ונפשינו קצה במן הזה שמזונו קל וקטן.

ב' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כא ד] וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ.

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:

[במדבר כא ד] וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מֵהוֹר טוּרָא אוֹרַח יַמָּא דְּסוּף לְאַקָּפָא יָת אַרְעָא דֶּאֱדוֹם וְעַקַת נַפְשָׁא דְּעַמָּא בְּאוֹרְחָא׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס מַהֲלַךְ יַמָא דְסוּף לְאַחֲזָרָא יַת אַרְעָא דֶאֱדוֹם וּקְנָטַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאָרְחָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 353]):

וייסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום, ותצר נפש העם בדרך.

ב' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כא ג] וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:

[במדבר כא ג] וַיִּשְׁמַע יְהוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.

[תרגום אונקלוס] וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל וּמְסַר יָת כְּנַעֲנָאָה וְגַּמַּר יָתְהוֹן וְיָת קִרְוֵיהוֹן וּקְרָא שְׁמֵיהּ דְּאַתְרָא חָרְמָה׃

[תרגום יונתן] וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְיִשְרָאֵל וּמְסַר יַת כְּנַעֲנָאָה וּגְמַר יַתְהוֹן וְיַת קִירְוֵויהוֹן וּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא חָרְמָה:

א' תרגומים דומים למקרא.

יום שני, 3 בינואר 2022

[במדבר כא ב] וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם.

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:

[במדבר כא ב] וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם.

[תרגום אונקלוס] וְקַיֵּים יִשְׂרָאֵל קְיָם קֳדָם יְיָ וַאֲמַר אִם מִמְסָר תִּמְסַר יָת עַמָּא הָדֵין בִּידִי וַאֲגַּמַּר יָת קִרְוֵיהוֹן׃

[תרגום יונתן] וְקַיֵים יִשְרָאֵל קְיַים קֳדָם יְיָ וַאֲמַר אִין מִמְסַר תִּמְסַר יַת עַמָא הָדֵין בִּידִי וְאִגְמַר יַת קִירְוֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 346]):

ויישבע ישראל שבועה לפני ה׳ ויאמר: אם נתן תיתן את העם הזה בידי, ואכלה את עריהם .

- התרגומים כותבים וְאִגְמַר יַת קִירְוֵיהוֹן שבעברית ואכלה את עריהם, כאשר במקרא כתוב וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם.

רש"י מפרש:

וְהַחֲרַמְתִּי – אַקְדִּישׁ שְׁלָלָם לַגָּבוֹהַּ.

מצאתי תירוץ באותו הספר:

ידועה ההלכה "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" . אבל, וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם, ולפי פירוש רש"י, זה לא קיום ההלכה הזאת. יכול להיות שהתרגומים כותבים וְאִגְמַר יַת קִירְוֵיהוֹן.

[במדבר כא א] וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:

[במדבר כא א] וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.

[תרגום אונקלוס] וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַּעֲרָד יָתֵיב דָּרוֹמָא אֲרֵי אֲתָא יִשְׂרָאֵל אוֹרַח מְאַלְּלַיָּא וַאֲגִיחַ קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל וּשְׁבָא מִנֵּיהּ שִׁבְיָא׃

[תרגום יונתן] וּשְׁמַע עֲמָלֵק דַהֲוָה שָׁרֵי בְּאַרַע דָרוֹמָא וְאָתָא וְאִשְׁתַּנֵי וּמָלַךְ בַּעֲרַד אֲרוּם נַח נַפְשֵׁיהּ דְאַהֲרן וְאִסְתַּלֵק עֲמוּדָא דַעֲנָנָא דַהֲוָה מַדְבַּר בִּזְכוּתֵיהּ קֳדָם עַמָא בֵּית דְיִשְרָאֵל וַאֲרוּם אָתֵי יִשְרָאֵל אוֹרַח אַלָלַיָא אֲתַר דְמָרְדוּ בְּמָארֵי עַלְמָא דְכַד תָּבוּ אַלָלַיָא הֲווֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל שַׁרְיָין בִּרְקַם וַהֲדָרוּ לְבַּתְרֵיהוֹן מִן רְקַם עַד מוֹסֵרוֹת שִׁית מַשׁוֹרְיַין אַרְבְּעִין שְׁנִין נְטָלוּ מִן מוֹסֵרוֹת וְתָבוּ לִרְקַם אוֹרַח מְאַלְלַיָא וְאָתוּ לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס וּמִית אַהֲרן תַּמָן הָא בְכֵן אָתָא וַאֲגַח קְרָבָא בְּיִשְרָאֵל וְשָׁבָא מִנְהוֹן שִׁבְיָא רַבָּא:

[ירושלים (קטעים)] וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַעֲרָד דַהֲוָה שָׁרֵי בִדְרוֹמָא אֲרוּם מִית אַהֲרן גַבְרָא חֲסִידָא דִי בִזְכוּתֵיהּ הֲוָון עֲנָנֵי דִיקָרָא מָגִינִין עַל יִשְרָאֵל וְאִסְתַּלֵק עַמוּדָא דַעֲנָנָא וַאֲרוּם מִיתַת נְבִיאֲתָא מִרְיָם דְבִזְכוּתָהּ הֲוָה בֵּירָא מַהֲלָכָא וְאִתְגְנִיזַת בֵּירָא עָנֵי וַאֲמַר עַבְדֵי קְרָבָא אִיתוּן וְנִיסְדַר סִדְרֵי קְרָבָא כָּל קֳבֵיל יִשְרָאֵל אֲרוּם מָצֵינָן לְאוֹרְחָא דִי עֲלוּ בָּהּ יְלִילַיָא וּסְדָרוּ סִדְרֵי קְרָבָא כָּל קָבֵל יִשְרָאֵל וּשְׁבָא מִנְהוֹן שִׁבְיָא רַבָּא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 346]):

וישמע עמלק, שהיה חונה בארץ הנגב. ובא ושינה לשונו (ללשון הכנענים), ומלך בערד, (ובא עכשיו) כי מת אהרן ונסתלק עמוד העננים שהיה מדריך בזכותו (של אהרן) לפני עם בית ישראל, (וגם שמע) שבאו ישראל דרך המרגלים, במקום שמרדו בריבון העולם, שכאשר חזרו המרגלים היו בני ישראל שוכנים ב״קדש״, וחזרו לאחוריהם מקדש עד מוסרות שש מסעות, ארבעים שנה נסעו ממוסדות, ושבו לרקם דרך המרגלים ובאר לטוורום אומנוס ושם מת אהרן, ובכן בא וילחם עם ישראל, ושבה ממנו שביה גדולה.

- ירושלמי (קטעים) בעברית:

וישמע הכנעני מלך ערד שהיה שהייה חונה בדרום, כאשר מת אהרון איש חסיד שבזכותו היו ענני הכבוד השומרים על ישראל, והסתלק עמוד הענן, וכאשר מתה הנביאה מרים שבזכותה הייתה הבאר ההולכת והנגנזת באר עוני. ואמר (מלך ערד) נעשה קרב איתם, ונסדר סדרי קרב מול ישראל, כאשר אנו יכולים לדרך שבאו בה המרגלים, וסידרו סדרי קרב מול ישראל, ושבו (הכנעני) ממנו (מישראל) שביה גדולה.

- תרגום יונתן, וגם ירושלמי (קטעים), מרחיבים את פסוק התורה.

הם כותבים וְשָׁבָא מִנְהוֹן שִׁבְיָא רַבָּא, שבעברית ושבה ממנו שביה גדולה, כאשר במקרא כתוב וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי.

רש"י מפרש:

וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי – אֵינָהּ אֶלָּא שִׁפְחָה אַחַת.

באותו הספר מפרשים:

וחן שפירוש רש״י על ״וישב ממנו שבי״: שפחה אחת, שונה הוא מפירוש היונתן שתרגם: שביא רבה.

ובספר הגות כפרשיות התורה (נחשוני) העיר, ח״ל: מעניין שהיונתן מתרגם: שביא רבה, מה רוצה היונתן להגיד בזה? אולם ישנם חוקרים האומרים, כי טעות סופר נפלה ביונתן, וצריך לומר ״שביא ריבה״, כלומר נערה , שפחה אחת, כמו חז״ל.

חשבתי על עוד תירוץ אפשרי: אפילו שפחה אחת היא עולם ומלואו, ז"א, שִׁבְיָא רַבָּא.