בס"ד
דברים חיים רחמים
"שונא מתנות יחיה" (משלי ט"ו, כ"ז(
מישהי שאלה אותי 'למי מתייחסת
האמירה הזאת, לנותן המתנה או למקבלה?'. מיד עניתי 'כנראה גם לזה וגם לזה!'. אחר כך
התחלתי לחשוב מחדש על השאלה הזאת, שהיא בעצמה היא לא טריביאלי.
א' חז"ל אומרים שהאמירה
מתייחסת רק למי שמקבל את המתנה. במקום אחר בתורה, גם רק מקבל השוחד מוזכר בפירוש שעובר
עבירה, אבל נותן השוחד לא מוזכר.
ב' הדבר נראה מוזר במבט
ראשון, הרי כתוב בתורה "לפני עיוור לא תיתן מכשול" [ספר ויקרא פרק י"ט
פסוק י"ד]. יכול להיות שתירוץ אפשרי הוא שלפעמים מנסים הכול כדי להינצל או לנצל את הקרוב
אליך, למשל בזמן מלחמה, רעב, או חולי. אבל הקבלה היא אסורה וחטא.
ג'
בימינו, במשפט הישראלי, גם הקבלה וגם הנתינה של שוחד אסורים ונענשים. אפיל נתינת
השוחד נחשבת חמורה יותר מאשר לקיחתו. התירוץ יכול להיות שאין בזמנינו מצב שיכול
להצדיק נתינת שוחד, ז"א, אין פיקוח נפש שיכול להצדיק דבר כזה.
ד'
לכן, יכול להיות שבימינו האמירה "שונא מתנות יחיה" מתייחסת גם למקבל וגם לנותן.
ה' אמירת התורה
נשארת נכונה, אבל הפירוש של האנשים יכול להשתנות לפי המצב החברתי בזמן הפירוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה