שלמה המלך מברך בחנוכת בית המקדש

בס"ד

דברים חיים רחמים

ספר מלכים א' פרק ח, שלמה המלך מברך בחנוכת בית המקדש:

טז מן-היום, אשר הוצאתי את-עמי את-ישראל ממצריים, לא-בחרתי בעיר מכול שבטי ישראל, לבנות בית להיות שמי שם; ואבחר בדויד, להיות על-עמי ישראל. 

א' אפשר לשאול את השאלה, האם ירושלים היא משל או עיר של לבנים?

ב' אפשר לסמוך בשאלה זאת על הפסוקים של שלמה המלך בהמשך לברכתו וגם על הפירושים של חז"ל.

ג' יח ויאמר יהוה, אל-דויד אבי, יען אשר היה עם-לבבך, לבנות בית לשמי--הטיבות, כי היה עם-לבבך.

כותב המלבים: "... כבר היה ונעשה הבנין עם לבבך כי המחשבה הזאת חשובה אצלי כאילו כבר נבנה המקדש בפועל ובזה נבנה לשם ה' לבד בלא שום פניה אחרת:"

ד' כז כי, האומנם, יישב אלוהים, על-הארץ; הנה השמיים ושמי השמיים, לא יכלכלוך--אף, כי-הבית הזה אשר בניתי.

כותב המלבים: "... אמנם באר שלא תחשוב שישיבת ה' על הארץ הוא כפי מחשבות ההמון שיושב וחונה במעון ובמקום, שזה דבר בטל כי הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך כי הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ומכ"ש שלא ישכן בבית בנוי בידי אדם, רק ישיבתו על הארץ הוא כינוי להשגחתו שם בקביעות לשמוע תפילות ולהשגיח בהשגחה פרטית על צרכי עמו, וז"ש ופנית אל תפילת עבדך והו', להיות עיניך פקוחות וכו':"