וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשות "וישב" ובפרשת "בראשית":

[בראשית ל"ח ב] וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.

[בראשית ל"ח טז-יח] טז וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי.  יז וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי-עִזִּים מִן-הַצֹּאן; וַתֹּאמֶר, אִם-תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ.  יח וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ.

[בראשית ד א]. וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה

[בראשית ד יז] וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.

א' רואים שיש הבדל בביטוי בין הפסוקים שבפרשת "וישב" לבין אלה שבפרשת "בראשית".

ידוע ששום דבר בתורה הוא לא מקרי. לכן, אפשר לשאול מה הרמז בדבר זה.

ב' 'ידע' זאת מילה יפה יותר מאשר 'יבא אליה'. אבל, יכול להיות שמאחורי זה יש עוד רמזים.

ג' 'ידע' מרמז קשר ארוך זמן, שאפשר ללמוד על הזוגיות ולעומק. יותר מזה, 'וידע' מרמז גם על קשר רגשי, פנימי, נפשי, אפילו שכלי בתוך הזוגיות.

ד' 'יבא אליה' מרמז על קשר מזדמן, קצר בזמן. הקשר הזה הוא לא רגשי, לא פנימי, ולא נפשי.

ה' יש עוד דבר מוזר אולי, שקשה לי להבין אותו: טיב הקשר לא מבטיח את התוצאות. מהקשר העמוק בין אדם וחווה יצאו הבל אבל גם קין. מהקשרים השטחיים של יהודה יצאו ער, אונו, ושלה, אבל גם פרץ וזרח.

כנראה שהתהליך הוא מורכב ותוצאותיו תלויות בכמה גורמים ביחד. טיב הקשר אינו מספיק.