[במדבר כד א] וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:                             

[במדבר כד א] וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו.

[תרגום אונקלוס] וַחֲזָא בִּלְעָם אֲרֵי תָקֵין קֳדָם יְיָ לְבָרָכָא יָת יִשְׂרָאֵל וְלָא הַלֵּיךְ כִּזְמַן בִּזְמַן אֱלָהֵין לְקַדָּמוּת נַחָשַׁיָּא וְשַׁוִּי לְמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי׃

[תרגום יונתן] וַחֲמָא בִּלְעָם אֲרוּם שְׁפַר הֲוָה קֳדָם יְיָ לְבָרְכָא יַת יִשְרָאֵל וְלָא הֲלִיךְ זְמַן בָּתַר זְמַן לִקְדָמוּת קוּסְמַיָא וְשַׁוִי לְמַדְבְּרָא אַנְפּוֹי לְמַדְכַּר עֲלֵיהוֹן עוּבְדָא דְעֵיגְלָא דַעֲבָדוּ תַּמָן:

[ירושלמי (קטעים)] וַחֲמָא בִלְעָם אֲרוּם שְׁפַר הֲוָה מִן קֳדָם יְיָ לִמְבָרְכָא יַת יִשְרָאֵל וְלָא אָזִיל הֵיךְ מַה דַהֲוָה אָזִיל בְּכָל זְמַן וּזְמַן לְמִשְׁתַּאֲלָא בִּדְכִירָא לְקָדָמוּת קְסָמַיָא אָזִיל וְשַׁוִין אַפּוֹי לְמַדְבְּרָא וַהֲוָה מַדְכַּר לְהוֹן עוּבְדָא דְעֵיגְלָא בְּעָא לְמֵילוֹט יַת יִשְרָאֵל:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 406]):  

וירא בלעם כי יפה היה מאת ה׳ לברך את ישראל, ולא הלך פעם אחר פעם לקראת נחשים, וישם למדבר פניו, להזכיר (ולקטדג) עליהם מעשה העגל שעשו שם.

-        תרגום אונקלוס דומה למקרא.

-        ירושלמי (קטעים) בעברית:

וראה בלעם כאשר טוב היה לפני ה' לברך את ישראל, ולא הלך כפי מה שהלך בכול זמן וזמן לשאול קוסמים בזיכרונות קדומים, הלך ושם פניו אל המדבר, והיה מזכיר להם (לעם ישראל ?) מעשה העגל, ביקש לקלל את ישראל.

-        בתרגומים יונתן, ירושלמי (קטעים), כותבים דבר מעניין: בלעם מתכוון להזכיר לעם ישראל את חטא עגל הזהב, כדי שיוכל

לקלל אותם.