[במדבר כד ה] מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:                             

[במדבר כד ה] מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] מָא טָבָא אַרְעָךְ יַעֲקֹב בֵּית מִשְׁרָךְ יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] כַּמָה יָאוָון הִינוּן בָּתֵּי מֶדְרָשֵׁיכוֹן בְּמַשְׁכְּנָא דִי שַׁמֵשׁ בְּהוֹן יַעֲקב אֲבוּכוֹן וְכַמָה יָאֵי הוּא מַשְׁכַּן זִמְנָא דִמְיַיצַע בֵּינֵיכוֹן וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן דַחֲזוֹר חֲזוֹר לֵיהּ בֵּית יִשְרָאֵל:

[ירושלמי (קטעים)] מַה טָבִין הִינוּן מַשְׁכְּנִין דְצַלִי בְהוֹן יַעֲקב אֲבוּהוֹן וּמַשְׁכַּן זִמְנָא דַעֲבַדְתּוּן לִשְׁמִי וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן חֲזוֹר חֲזוֹר לְכוֹן דְבֵית יִשְרָאֵל:כְּנַחֲלִין מִתְגַבְּרִין כֵּן יֶהֱוְיָן יִשְרָאֵל מִתְגַבְּרִין עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּכְגַנִין שְׁתִילִין עַל מַבּוּעִין דְמַיָין כֵּן יְהוֹן קִרְיַיתְהוֹן סָפְקַן סַפְרִין וּמַלְפֵי אוֹרַיְיתָא וְהֵיךְ שְׁמַיָא דִמְתַח מֵימְרָא דַיְיָ לְבֵית שְׁכִינָה לֵיהּ כֵּן יֶהֱוְיָן יִשְרָאֵל חַיִין וְקַיְימִין עַד לַעֲלַם יָאִין וּמְשַׁבְּחִין כַּאֲרָזַיָא דְמַיִין וּמְנַטְלִין בִּכְרָיוּתֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית [שרת"י במדינות – במדבר דף 409]:

מה נאים בתי מדרשיכם במשכן ששימש בהם יעקב אביכם, וכמה נאה הוא האהל מועד השוכן בתוככם, ומשכנותיכם בית ישראל ,

הסובבים אותו.

-          תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

מה טובים אלה משכנים שהתפלל בהם יעקב אביהם, ואוהל מועד שעשיתם אותו לשמי (ה', לעניות דעתי, יכול להיות שדברים אלה, הם  מאמר ה' הנאמרים על ידי בלעם), ומשכניכם סביב סביב לכם, של בית ישראל. כנחלים מתגברים, כן יהיו ישראל מתגברים על אויביהם, וכגנים שתולים על מעייני מים כן יהיו קריאתם, ספקי הספרים, ולומדי התורה. וזה השמיים (שהם) המשך מאמר ה' לבית השכינה לו, כן יהיו ישראל חיים וקיימים עד עולם, נאים ומשובחים דומים כארזים, המוטלים בכריותיו.

-          תרגום אונקלוס בעברית:

מה טובה ארצך יעקב, בית מחנותיך ישראל.

אולי דבר מעניין: כתוב במקורות מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, בתרגום אונקלוס כתוב מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ שבעברית מה טובה ארצך. יכול להיות שתרגום אונקלוס מבין שהביטוי שבמקרא מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ הוא כמו מטבע לשון, מטפורה, והרמז בביטוי זה, או הסוד שבביטוי זה, הוא מה טובה ארצך. לעניות דעתי, מדובר על ארץ ישראל, ואזי זה נבואה מפני שעם ישראל עוד לא הגיעו ולא התנחלו בארץ ישראל. ז"א, הפסוק שבמקרא הוא לא מחמאה של בלעם לעם ישראל על מצבו ברגע הדיבור של בלעם, על מצב עם ישראל במדבר סיני, אלא ממש נבואה על המצב העתידי של עם ישראל, עד עולם. עוד דבר: לפי תרגום אונקלוס, בית מחנותיך ישראל זה  ארצך יעקב! ז"א, בלעם מכיר שארץ ישראל היא בית מחנות ישראל! לעניות דעתי, זה דבר עצום, שבלעם, הנביא הנוכרי, שונא ישראל, מכיר בארץ ישראל כבית מחנות ישראל!