[במדבר כד ג] וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:                              

[במדבר כד ג] וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר וְאֵימַר גּוּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי׃

[תרגום יונתן] וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר וְאֵימַר גַבְרָא דְיַקִיר מִן אָבוּי דְרַזְיָא סְתִימַיָא מַה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָיא הֲוָה מִתְגְלֵי לֵיהּ וְעַל דְלָא הֲוָה גָזִיר נָפִיל עַל אַנְפּוֹי עַד זְמַן דְשָׁרֵי מַלְאָכָא לְקִיבְּלֵיהּ:

[ירושלמי (קטעים)] וּנְטַל בִּמְתַל נְבִיוּתֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בְּרָא דִבְעוֹר אֵימַר גַבְרָא דְיַקִיר מִן אָבוֹי מַה דְאִתְכַּסֵי מִכָּל נְבִיאַיָא אִתְגְלֵי עֲלוֹי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 409]):  

וישא משל נבואתו ויאמר: נאום בלעם בן בעור, ונאום הגבר שמכובד (יותר) מאביו ,שסודות סתומים, מה שמכוסה מנביאים, היה מתגלה לו, ועל שלא היה מהול, נפל על פניו עד זמן ששכן המלאך לנגדו.

-        ירושלמי (קטעים) בעברית:

ויישא משל נבואתו ואמר נאום בלעם בן בעור, אמר איש שמכובד יותר אביו, מה שמכוסה הכול הנביאים התגלה לו.

-        אולי מעניין: כתוב במקרא שְׁתֻם הָעָיִן שבעברית פשוטה יש חור במקום העין, ז"א, אין לו עין אחת.

לעומת זה, תרגום אונקלוס כותב גּוּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי שבעברית איש שראייתו טובה. יש מפרשים שכותבים באופן דומה, שהחור בעין, העין פתוחה, כדי לקבל אותות ונבואות מהקב"ה.

מעניין שגם תרגום יונתן וירושלמי (קטעים) מפרשים באופן דומה לתרגום אונקלוס, רק במילים אחרות: מַה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָיא הֲוָה מִתְגְלֵי לֵיהּ   שבעברית  מה שמכוסה מנביאים, היה מתגלה לו.  

מעניין ביותר, ומעורר הפליאה, איך אותו פסוק יכול לקבל פירושים כול כך שונים, אבל הכול בתוך הגדרות של התורה. גם מעניין, איך פגם לפי הפשט, החור במקום עין, יכול להפוך לסגולה. יכול להיות שזה רמז אלינו: דבר שבמבט ראשון נראה כמו פגם, או חסר, או דבר שלילי, יכול להתבאר בעצם כדבר טוב, כסגולה, כדבר חיובי. זה שיעור גדול לחיים!