דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:
[במדבר כד ב] וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת
יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים.
[תרגום אונקלוס] וּזְקַף בִּלְעָם יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת
יִשְׂרָאֵל שְׁרֵי לְשִׁבְטֵיהוֹן וּשְׁרָאת עֲלוֹהִי רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ׃
[תרגום יונתן] וּזְקַף
בִּלְעָם יַת עֵינוֹי וַחֲמָא יַת יִשְרָאֵל שַׁרְיַין לְשִׁבְטֵיהוֹן בְּבָתֵּי
מֶדְרָשֵׁיהוֹן וְלָא הֲווֹן תַּרְעֵיהוֹן מְכַוְונִין כֻּלוֹ קֳבֵיל תַּרְעֵי
חַבְרֵיהוֹן וּשְׁרַת עֲלוֹי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 408]):
ויישא
בלעם את
עיניו. וירא
את ישראל שוכן
לשבטיהם בבתי
מדרשיהם, ולא
היו פתחיהם
מכוונים כנגד
פתחי חבריהם.
והיה שורה עליו
רוח נבואה
מלפני ה׳.
-
רש"י מפרש באופן דומה:
שכן לשבטיו
- ראה כל שבט
ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך
אהל חבירו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה