[במדבר כז ה] וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.

 

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:       

[במדבר כז ה] וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וְקָרֵיב מֹשֶׁה יָת דִּינְהוֹן לִקְדָם יְיָ׃

[תרגום יונתן] דֵין חַד מִן אַרְבָּעָה דִינִין דִי עָלוּ קֳדָם משֶׁה נְבִיָא וּסְכַם יַתְהוֹן עַל דַעְתָּא דִלְעֵיל מִנְהוֹן דִינֵי מָמוֹנָא וּמִנְהוֹן דִינֵי נַפְשָׁתָא בְּדִינֵי מָמוֹנָא הֲוָה משֶׁה זָרִיז וּבְדִינֵי נַפְשָׁתָא הֲוָה משֶׁה מָתוּן וּבְאִלֵין וּבְאִלֵין אָמַר משֶׁה לָא שְׁמָעִית מִן בִּגְלַל לְמַלְפָא רֵישֵׁי סַנְהֶדְרֵי דְיִשְרָאֵל דַעֲתִידִין לְמֵיקוּם מִן בַּתְרֵיהּ דִי הֲווֹן זְרִיזִין לְדִינֵי מָמוֹנָא וּמְתוּנִין לְדִינֵי נַפְשָׁתָא וְלָא יְבַהֲתוּן לִמְשַׁיְילָא דִינָא דְמִתְקַשֵׁי לְהוֹן אֲרוּם משֶׁה דַהֲוָה רַבְּהוֹן דְיִשְרָאֵל צָרִיךְ דְיֵימַר לָא שְׁמָעִית בְּגִין כֵּן קְרַב משֶׁה יַת דִינְהֵין קֳדָם יְיָ:

[ירושלמי (קטעים)] דין חד מן ארבעה דינין וכו' כתוב לעיל גבי מקושש וגבי טמא נפש: וְאַקְרֵיב משֶׁה יַת סֵדֶר דִינֵיהוֹן קֳדָם יְיָ:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 461]):   

"זה אחד מארבעה משפטים אשר באו לפני משה הנביא, והסכים אותם על דעת מעלה, מהם משפטי ממון, ומהם משפטי נפשות ,

במשפטי ממונות היה משה זריז (כמו בבנות צלפחד ופסח שני), ובמשפטי נפשות היה משה מתון ,ובאלו ובאלו אמר משה: לא שמעתי, בשביל ללמד ראשי סנהדרין של ישראל שעתידין לקום אחריו, שיהיו זריזין בדיני ממונות, ומתונים בדיני נפשות, ולא יפחדו לשאול דין שמתקשים בו, כי (אפילו) משה שהיה רבם של ישראל, צריך שיאמר: לא שמעתי, בגלל זה הקריב משה את משפטן לפני ה׳."

ירושלמי (קטעים) בעברית:

"דין אחד מן ארבעה דינים ובו' כתוב לעיל גבי מקושש וגבי טמא נפש: וְאַקְרֵיב משֶׁה את סֵדֶר דיניהן קֳדָם יְיָ:"

תרגום יונתן מוסיף הערכה ארוכה לטובת מעשי משה רבינו ע"ה, זריז במשפטי ממון, ומתון במשפתי נפשות.