אגרת הרמב"ן 7
אגרת
הרמב"ן
וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת
הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר
רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.
-
וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ
בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. - אלה הלכות תפילה: לחשוב אך ורק על התפילה, זה
בעצם שיחה ישירה בין היהודי המתפלל לבין הקב"ה, מלך העולם! מי עוד שמע על זה,
שאפשר לדבר עם מלך העולם כול יום, שלוש פעמים ביום?
עוד
דבר, להיות זהיר ומרוכז כול הזמן אך ורק על התפילה, להיות כול הזמן עם העיניים, זה
אומר השכל, וגם הלב, כול הזמן, על התפילה! העיניים בראש, בקרבת המוח שבו השכל! וגם הלב נמשך אחרי העיניים!
-
וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב
הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.
- לעניות דעתי, יש בפסוק זה אמירה
גם על הדברים שבלב, וגם על הדברים שיוצאים מן הפה. אומרים חז"ל: "דברים שבלב - אינם דברים". לעניות דעתי, אינו
חייב בבית דין של מטה, אבל בבית דין של מעלה כן חייב. למשל, אמרו חז"ל, להתרחק מהרהורים שבלב, אפילו
שהם רק בלב, ולא מגיעים לידי ביטוי בפה, או, חס וחלילה, למעשים.
על
הדברים שמוצאים אותם מהפה, יש לחשוב אותם. לעניות דעתי, להישמר מלהיות "ספונטני",
גם במעשים, וגם באמירות. לפי הסמיכות בפסוק, יש קשר ישיר בין טוהר רעיונות שבלב,
לבין הדיבור שיוצא מהפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה