ספר ישעיהו פרק נו

 ספר ישעיהו

פרק נו

א כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת.

[תרגום יונתן] כדנן אמר יי טרו דינא עבידו צדקתא ארי קריב פורקני למיתי וזכותי לאתגלאה:

כך אמר ה', שמרו את הדין, ותעשו צדקה, הרי קרובה ישועתי לבוא, וזכותי להתגלות.

-          דברי הנביא ישעיהו ע"ה מעניינים ביותר: הוא לא מדבר על מצוות, ולא על שמירת השבת, אלא על צדק וצדקה! אפשר אולי להגיד, על דין לפי שורת הדין, ועל דין לפני שורת הדין! הכול קשור לאדם וחברו! מדהים! ז"א, הכול בין הברואים, הילדים של הקב"ה!

זה מזכיר לי, הנחת הגדול שלי הוא כאשר אני רואה את הילדים שלי ביחד, ערבים זה לזה, שומרים זה על זה, דואגים זה לזה! אני שוכח ממני, אני כבר לא צריך כלום. כך גם הקב"ה, האבא שלנו!

ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע.

[תרגום יונתן] טובי אנש דיעבד דא ובר אנשא דיתקף בה יטר שבתא מאחלותה ויטר ידוהי מלמעבד כל דביש:

טוב האדם שיעשה זה, ובן אדם שיחזק בה, שומר שבת מחללו, וישמור ידיו מלעשות כול רע.

ג וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

[תרגום יונתן] ולא יימר בר עממין דמתוסף על עמא דיי למימר אפרשא יפרשניי יי מעל עמה ולא יימר סריסא הא חשיב כאע יביש:

ולא יאמר נוכרי שנאסף אל עם ה', שיגיד הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

[תרגום יונתן] ארי כדנן אמר יי לסריסיא דיטרון ית יומי שביא דילי ומתרען בדצבנא ומתקפין בקימי:

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.

[תרגום יונתן] ואתן להון בבית מקדשי ובארע בית שכנתי אתר ושום דטב מבנין ומבנן שום עלם אתן להון דלא יפסוק:

ואתן להם, בבית מקדשי ובארץ שכינתי, מקום ושם שטוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן להם שלא ייפסק.

ו וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

[תרגום יונתן] ובני עממיא דמתוספין על עמה דיי לשמשותה ולמרחם ית שמא דיי למהוי ליה לעבדין כל דיטר שבתא (לאחלותה) [מאחלותה] ומתקפין בקימי:

ובני העמים אשר מתאספים אל עם ה' לשמשו, ולאהוב את שם ה' להיות לו לעבדים, כול אחד שישמור שבת מחללו, ואוחז בבריתי.

ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

[תרגום יונתן] ואיתינון לטורא דקודשי ואחדינון בבית צלותי עלותהון ונכסת קודשיהון יתסקון לרעוא על מדבחי ארי בית מקדשי בית צלו יתקרי לכל עממיא:

ואביא אותם להר קודשי ואחזתי בהם, בבית תפילתי הכנסתי אותם, ושחיטת קורבנותיהם  יעלו לסדרם על מזבחי, הרי בית מקדשי ייקרא בית התפילה לכול העמים.

ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.

[תרגום יונתן] אמר יי אלהים דעתיד לכנשא מבדרי ישראל עוד אקרב גלותהון לכנשא יתהון:

אמר ה' אלוקיהם שבעתיד לכנס  מפוזרי ישראל, עוד אקרב גלויותיהם לכנס אותם.   

-          לעניות דעתי, הפסוקים ג-ח קשורים זה בזה הם. כול הפסוקים אלה הם נבואה על אחרית הימים, וביאת המשיח, במהרה בימינו. ביום ביאת המשיח, העמים הנוכרים יבואו לירושלים, יקבלו את הקב"ה, וישמשו את עם ישראל.

ט כֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר.

י צפו [צֹפָיו] עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם.

יא וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ.

-          פסוקים ט-יא הם פסוקים של הוכחה על נביאי השקר.

יב אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד.

-          דברי נחמה!

-          עוד דבר: לא להתייאש: "יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד!” כמה הנר דולק, אפשר עוד לתקן!