מבט
אל פרשת תרומה – לעילוי נשמת אבי מורי ישראל בן אברהם רבינוביץ' ע"ה
א'
כתוב בפרשה:
[שמות
כה ג-ז] וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.
וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים.
שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת
הַסַּמִּים.
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.
הקב"ה
מביא רשימה של דברים שיש על בני ישראל להביא לבנית בית המקדש. לא מדובר רק על זהב,
אפילו שהזהב היקר ביותר, ולא רק על שמן זית, אפילו ששמן הזית הוא הטהור והמשובח
ביותר, אלא על הרבה דברים, כול אחד עם ייעודו.
לעניות
דעתי, זה משל לעם ישראל, משל לבני ישראל. יש הרבה בני ישראל, כול אחד עם ייעודו,
כול אחד עם סגולתו, כול אחד עם יכולתו. הקב"ה צריך את כולם, הקב"ה לא
מוותר על אף יהודי, על אף אחד מהם.
ב'
כתוב בפרשה:
[שמות
כה ח] וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
לעניות
דעתי, יש לפחות שני מובנים לפסוק:
בְּתוֹכָם
- בתוכם, בתוך, באמצע, הקבוצה של היהודים, בתוך קהל בני ישראל.
בְּתוֹכָם
– בתוך היהודי ממש.
ז"א,
לעניות דעתי, הקב"ה יכול להיות גם בקהל שלנו, אבל גם בתוכנו ממש. הקב"ה
יכול להיות גם זה, וגם זה, לפי היכולת, ההשתדלות של היהודי. הקב"ה קרוב גם
לזה, וגם לזה, הקב"ה משגיח השגחה פרטית על כול יהודי ויהודי.
ג'
כתוב בפרשה:
[שמות
כה לא-לז] וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה[2] הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ
גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה
מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר
וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח
כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ
וּפְרָחֶיהָ.
וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת
שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה
לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה
אַחַת זָהָב טָהוֹר.
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ
וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
גם
כאן, בפסוקים אלה, המשל הוא שעם ישראל הוא אחד, כמו המנורה מקשה אחת! למנורה יש
הרבה חלקים, הרבה פרטים, אבל כולם מקשה אחת! רק כולם ביחד ממלאים את הציווי של
הקב"ה!
עוד
דבר: למה שישה נרות, ועוד אחד, למה לא נר אחד, היה אולי יותר מתאים לעם ישראל אחד
הוא, או 12 נרות כמספר שפטי עם ישראל, למה שישה נרות, ועוד אחד? לעניות דעתי, יכול
היות רמז לדרך האמצע, לא חד, ולא 12, אלא שישה. ולמה עוד נר אחד באמצע? לעניות
דעתי, יכול להיות רמז לבית דין, לסנהדרין, שמספר השופטים בו לא זוגי, ופסק הדין
לפי הרוב. ז"א, כמה חשוב בית הדין עבור עם ישראל, עד שכתוב בגמרא להקים בית
דין בכול קהילה יהודית, ואם אין בית דין במקום לא לגור בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה