מבת אל פרשת בשלח

 

  מבת אל פרשת  בשלח

כתוב בפרשה:

[שמות יז יג] וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.

[תרגום יונתן] וּתְבַר יְהוֹשֻׁעַ יַת עֲמָלֵק דְּקָטַע רֵישֵׁי גִיבָּרַיָא דְּעַמֵּיהּ עַל פּוּם מֵימְרָא דַיְיָ בִּקְטִילַת סַיְיפָא:

ושבר יהושוע את עמלק, שקטע ראשי גיבורי העם, לפי מאמר ה', במיתת סייף.

רש"י מפרש (לעניות דעתי גם לפי תרגום יונתן):

וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ – חָתַךְ רָאשֵׁי גיבוריו, וְלֹא הִשְׁאִיר אֶלָּא חַלָּשִׁים שֶׁבָּהֶם; וְלֹא הֲרָגָם כֻּלָּם. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁעָשׂוּ עַל פִּי הַדִּבּוּר שֶׁל שְׁכִינָה.

-          אפשר לשאול: למה הקב"ה ציווה את יהושוע רק 'לחלש' את עמלק, ולא למחות את עמלק לגמרי, את כולם?

לעניות דעתי, התשובה בפסוקים הבאים:

[שמות יז יד] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּתוֹב דָּא דוּכְרָנָא בְּסֵפֶר סָבַיָיא דְמִלְקַדְמִין וְשַׁוִּי פִּתְגָמַיָא הָאִינוּן בְּמִשְׁמָעֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ אֲרוּם מִימְחָא אֶמְחֵי יַת דּוּכְרָן עֲמָלֵק מִתְּחוֹת שְׁמַיָא:

ואמר ה' למשה, כתוב זה לזיכרון בספר קדמוניות, והשמע את הדברים האלה באוזני יהושע, כי אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.

[שמות יז טז] וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר.

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר שְׁבוּעָה נָפְקַת מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא דְרִבּוֹן כָּל עַלְמָא יְיָ מַלְכָּא קַדְמָאָה דְעָתִיד לְמִיתַב עַל כּוּרְסֵיהוֹן דְּמַלְכוּתֵיהּ דִבְנֵי יִשְרָאֵל הוּא שָׁאוּל בַּר קִישׁ וְהוּא יְסַדֵּר סִדְרֵי קְרָבָא כָּל קְבֵיל דְּבֵית עֲמָלֵק וְיִקְטוֹל יַתְהוֹן וּמַה דְּמִשְׁתַּיֵּיר מִנְהוֹן יְשֵׁיצוּן יַתְהוֹן מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ אָמַר לְשֵׁיצַיָּא יַת דָּכְרָנֵיהּ דַּעֲמָלֵק לְדָרֵי דָרִין:

ויאמר (משה רבינו ע"ה), שבועה יוצאת מתחת כיסא הכבוד של ריבון כל העולם ה', המלך הראשון שעתיד לשבת על כיסאות מלכותם של בני ישראל, הוא שאול בן קיש, והוא יסדר סדרי קרב כנגד בית עמלק ויקטול אותם, ומה שיישאר מהם ישמידו אותם מרדכי ואסתר. ד' במאמרו אמר להשמיד את זכר עמלק לדורות עולם.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר אֲרוּם קַיֵּים מֵימְרָא דַיְיָ בְּכוּרְסֵיהּ יְקָרֵיהּ דְּהוּא בְּמֵימְרֵיהּ יַגִּיחַ קְרָבָא בִּדְבֵית עֲמָלֵק וִישֵׁיצֵי יַתְהוֹן לִתְלָתֵי דָרַיָא מִדָּרָא דְעַלְמָא דֵין וּמִדָּרָא דִמְשִׁיחָא וּמִדָּרָא דְעַלְמָא דְאָתֵי:

ויאמר(משה רבינו ע"ה), כי שבועה מאמר ד' בכיסא כבודו, שהוא במאמרו יגיח קרב בבית עמלק וישמיד אותם לשלושה דורות, מדור העולם הזה ומדור המשיח ומדור העולם הבא.

-          לעניות דעתי, הפסוקים האלה, ובמיוחד בתרגום יונתן, מזכירים לי נושא המים, הגשם בארץ ישראל: הקב"ה לא נותן מים בשפע בארץ ישראל, כמו במצרים, מים של היאור. כדי שבני ישראל יתפללו להקב"ה בשביל גשם, כדי שבני ישראל ידעו שהמים שלהם באים מהקב"ה.

דבר דומה יכול להיות עם עמלק: הקב"ה לא מוחה את עמלק לגמרי, כדי שבני ישראל יתפללו אל הקב"ה להילחם עבורם נגד עמלק, שיהיה ציווי הקב"ה בכול דור ודור למחות את זכר עמלק. ובני ישראל יעשו זאת. למחות את עמלק, את עמלק עצמו, ולא רק זכר עמלק, זאת מצווה 'עשה', ומתברר "מצוות מחיית עמלק זהו נושא גדול ורחב מאוד אשר לו היבטים מוסרים והלכתיים רבים" [ygolan.org/article-category/בירור-הלכתי-במצוות-מחיית-עמלק/ ] . לעניות דעתי, נושא זה, למחות את עמלק, אקטואלי גם בדור שלנו, בימינו אלה.

 

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!