יום רביעי, 28 בפברואר 2018

פירוש התורה - וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .


דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כה כח] וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב
[תרגום אונקלוס] וּרְחֵים יִצְחָק יָת עֵשָׂו, אֲרֵי מִצֵּידֵיהּ הֲוָה אָכֵיל; וְרִבְקָה, רְחֵימַת יָת יַעֲקוֹב
[תרגום יונתן] וְרָחֵים יִצְחָק יַת עֵשָו אֲרוּם מִלֵי רַמְיוּתָא בְּפוּמֵיהּ וְרִבְקָה רְחֵימַת יַת יַעֲקב:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 274):
"ויאהב יצחק את עשו כי דברי רמאות בפיו (של עשו),  ורבקה אוהבת את יעקב."
-          רש"י מפרש:
בפיו - כתרגומו בפיו של יצחק ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו
-          אפשר כאן לשאול, מקרא וגם תרגומים מסבירים למה יצחק אוהב את עשו. למה אין הסבר למה
רבקה אוהבת את יעקב?
מלבי"ם מסביר:
ורבקה ידעה שרב יעבד צעיר, והכירה יותר את מעשי הנערים, לכן היתה אוהבת את יעקב:
 כלי יקר מסביר:
אבל רבקה אוהבת את יעקב על לא דבר, ואהבה כזו איננה בטלה.
ב' תרגום אונקלוס כותב בפירוש:

פירוש התורה - וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .


דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כה כז] וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים
[תרגום אונקלוס] וּרְבִיאוּ, עוּלֵימַיָּא, וַהֲוָה עֵשָׂו גְּבַר נְחַשׁ יִרְכָן, גְּבַר נָפֵיק חֲקַל; וְיַעֲקוֹב גְּבַר שְׁלִים, מְשַׁמֵּישׁ בֵּית אֻלְפָנָא
[תרגום יונתן]  וְרָבִיאוּ טַלְיָא וַהֲוָה עֵשָו גְבַר נַחְשִׁירְכָן לְמִצוֹד עוֹפַן וְחֵיוַון גְבַר נְפִיק חֲקַל קְטֵיל נַפְשִׁין דְהוּא קָטַל יַת נִמְרוֹד וְיַת חֲנוֹךְ בְּרֵיהּ וְיַעֲקב גְבַר שְׁלִים בְּעוֹבָדוֹי וּמְשַׁמֵשׁ בְּבֵית מֶדְרָשָׁא דְעֵבֶר תְּבַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 271):
"ויגדלו הנערים ויהי עשו אוהב המנוחה, והולך בטל לצוד (בקשתו, בקשת שלו) עופות וחיות (לתענוג),
איש יוצא שדה, שם הורג נפשות, שהרג את נמרוד ואת חנוך בנו, ויעקב איש תם, שלם במעשיו,
(וכליבו כן פיו, היפוך עשו שצד את הבריות בפיו) , ומשמש בבית המדרש של עבד, ומבקש ללמוד דרך ה׳."
מפרשים כותבים בצורה דומה.
-          רש"י מפרש:
איש שדה - כמשמעו אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות
תם - אינו בקי בכל אלה אלא כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם
ישב אהלים - אהלו של שם ואהלו של עבר
ב' תרגום אונקלוס בעברית:
"ויגדלו הנערים, והיה עשו איש הולך בטל, איש יוצא שדא. ויעקב איש תם ומשמש בית המדרש."

פירוש התורה - וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .


דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כה כו] וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם
[תרגום אונקלוס] וּבָתַר כֵּין נְפַק אֲחוּהִי, וִידֵיהּ אֲחִידָא בְּעִקְבָא דְּעֵשָׂו, וּקְרָא שְׁמֵיהּ, יַעֲקוֹב; וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין, כַּד יְלֵידַת יָתְהוֹן.
[תרגום יונתן] וּבָתַר כְּדֵין נְפַק אָחוֹי וִידֵיהּ אֲחִידָא בַּעֲקֵיבָא דְעֵשָו וּקְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקב וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין כַּד יְלֵידַת יַתְהוֹם:
א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .


דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כה כה] וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו
[תרגום אונקלוס] וּנְפַק קַדְמָאָה סָמוֹק, כֻּלֵּיהּ כִּגְלִים דִּסְעַר; וּקְרוֹ שְׁמֵיהּ, עֵשָׂו.
[תרגום יונתן] וּנְפַק קַדְמָאָה סוּמוּקְרַיי כּוּלֵיהּ כְּכִילַן דְשֵיעַר וּקְרוֹי שְׁמֵיהּ עֵשָו מִן בִּגְלַל דְאִתְיְלִיד כּוּלֵיהּ גְמִיר בְּשֵעָר רֵישָׁא וְדִיקְנָא וְשִׁינִין וְכַּכִין:
[ירושלמי (קטעים)] וּנְפַק קַדְמַיָא סַמְקִרָיי כּוּלֵיהּ כִכְלַן דִשְעָר וּקְרוּן שְׁמֵיהּ עֵשָו:
א' תרגום יונתן בעברית:
"ויצא הראשון אדמוני, כולו כרשת שער, וקראו שמו עשו, בגלל שנולד כולו גמור, בשער ראשו וזקנו, ושיניו, חוֹתְכוֹת וטוֹחֲנוֹת."
-          רש"י מפרש בצורה דומה:
ויקראו שמו עשו - הכל קראו לו כן לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה
-          כלי יקר מפרש ומוסיף:
ויקראו שמו עשו. שנעשה ונגמר בשערו זה הוא סימן שיהיה העוה"ז חלקו וגורלו, ולא יהיה לו עוד חלק בעולם הנצחי, כי ההבדל בין קניית שני מיני שלימות אלו הוא זה, כי מיד כשנולד האדם הוא משתמש בכל הכלים הגשמיים וכל ה' חושים פועלים פעולתם ויש לו מיד חשק ורצון אל כל התאות שהחומר חומד ומתאוה אכול ושתה ויתר שמושי הגוף ההכרחיים, אבל בכלים השכליים כמו המוח והלב והשכל עצמו אין האדם משתמש בו ביום הולדו כלל, כי האדם עיר פרא יולד (איוב יא.יב) אך בבואו בימים יפקח עין שכלו ויקנה זה השלימות המעולה מעט מעט כמו שבארנו פר' בראשית בפסוק ויהי האדם לנפש חיה (ב.ז.). ולפי זה מה שנולד עשו נגמר בשערו זה מופת על שכל עיקר תשמישיו יהיו בכלי החומר הנעשים ונגמרים בעת הולדו ואינן מוסיפים בעצמותם שום תוספת.
ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא. 

יום שלישי, 27 בפברואר 2018

פירוש התורה - וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .


דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כה כד] וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ
[תרגום אונקלוס]  וּשְׁלִימוּ יוֹמַהָא, לְמֵילַד; וְהָא תְּיוֹמִין, בִּמְעַהָא
[תרגום יונתן] וּשְׁלִימוּ מָאתָן וְשׁוּבְעִין יוֹמֵי עִבּוּרָהָא לְמֵילַד וְהָא תְיוֹמִין בִּמְעָהָא:
א' תרגומים דומים למקרא.



פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .


דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:
[בראשית כה כג] וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.
[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לַהּ, תְּרֵין עַמְמִין בִּמְעַכִי, וְתַרְתֵּין מַלְכְוָן, מִמְּעַכִי יִתְפָּרְשָׁן; וּמַלְכוּ מִמַּלְכוּ תִּתַּקַּף, וְרַבָּא יִשְׁתַּעֲבַד לִזְעֵירָא.
[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לָהּ תְּרֵין עַמְמִין בִּמְעַיְיכִי וּתְרֵין מַלְכְּוָן מִמַעַיְיכִי יִתְפַּרְשׁוּן וּמַלְכוּ מִמַלְכוּ יְיהִי אַלִים וְרַבָּא יֶהֱוֵי מִשְׁתַּעֲבֵּיד לִזְעֵירָא אִם בְּנוֹי דִזְעֵירָא נַטְרִין פִּקוּדַיָא דְאוֹרַיְתָא:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 271):
" וה׳ אמר לרבקה: שני גויים בבטנך, ושתי מלוכות ישתלשון ממעיך, וא׳ מן המלוכות יתגבר על השניה, והרב יהיה משועבד להצעיר, אם בניו של הצעיר שומרים מצוות התודה."
תרגום יונתן מוסיף:
אִם בְּנוֹי דִזְעֵירָא נַטְרִין פִּקוּדַיָא דְאוֹרַיְתָא שבעברית אם בניו של הצעיר שומרים מצוות התודה.
-          לפי התוספת של תרגום יונתן, ברור שהצעיר הוא עם ישראל, כאשר הרומי משועבד לעם ישראל.
לפי תרגום יונתן, העתיד שלנו בידינו, בידי עם ישראל. כתוב בצורה ברורה: וְרַבָּא יֶהֱוֵי מִשְׁתַּעֲבֵּיד לִזְעֵירָא אִם בְּנוֹי דִזְעֵירָא נַטְרִין פִּקוּדַיָא דְאוֹרַיְתָא:
ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.