בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:
[בראשית כה כה] וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ
כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.
[תרגום אונקלוס] וּנְפַק קַדְמָאָה סָמוֹק,
כֻּלֵּיהּ כִּגְלִים דִּסְעַר; וּקְרוֹ שְׁמֵיהּ, עֵשָׂו.
[תרגום יונתן] וּנְפַק קַדְמָאָה סוּמוּקְרַיי
כּוּלֵיהּ כְּכִילַן דְשֵיעַר וּקְרוֹי שְׁמֵיהּ עֵשָו מִן בִּגְלַל דְאִתְיְלִיד
כּוּלֵיהּ גְמִיר בְּשֵעָר רֵישָׁא וְדִיקְנָא וְשִׁינִין וְכַּכִין:
[ירושלמי (קטעים)] וּנְפַק קַדְמַיָא סַמְקִרָיי
כּוּלֵיהּ כִכְלַן דִשְעָר וּקְרוּן שְׁמֵיהּ עֵשָו:
א' תרגום יונתן בעברית:
"ויצא הראשון אדמוני, כולו כרשת שער, וקראו
שמו עשו, בגלל שנולד כולו גמור, בשער ראשו וזקנו, ושיניו, חוֹתְכוֹת וטוֹחֲנוֹת."
-
רש"י מפרש בצורה
דומה:
ויקראו שמו עשו - הכל קראו לו כן לפי
שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה
-
כלי יקר מפרש ומוסיף:
ויקראו שמו עשו. שנעשה ונגמר בשערו זה הוא סימן שיהיה
העוה"ז חלקו וגורלו, ולא יהיה לו עוד חלק בעולם הנצחי, כי ההבדל בין קניית
שני מיני שלימות אלו הוא זה, כי מיד כשנולד האדם הוא משתמש בכל הכלים הגשמיים וכל
ה' חושים פועלים פעולתם ויש לו מיד חשק ורצון אל כל התאות שהחומר חומד ומתאוה אכול
ושתה ויתר שמושי הגוף ההכרחיים, אבל בכלים השכליים כמו המוח והלב והשכל עצמו אין
האדם משתמש בו ביום הולדו כלל, כי האדם עיר פרא יולד (איוב יא.יב) אך בבואו בימים יפקח
עין שכלו ויקנה זה השלימות המעולה מעט מעט כמו שבארנו פר' בראשית בפסוק ויהי האדם
לנפש חיה (ב.ז.). ולפי זה מה שנולד עשו
נגמר בשערו זה מופת על שכל עיקר תשמישיו יהיו בכלי החומר הנעשים ונגמרים בעת הולדו
ואינן מוסיפים בעצמותם שום תוספת.
ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה