פירוש התורה - וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת חיי שרה:

[בראשית כד סז] וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ.

[תרגום אונקלוס] וְאַעֲלַהּ יִצְחָק, לְמַשְׁכְּנָא וַחֲזָא וְהָא תָּקְנִין עוּבָדַהָא כְּעוּבָדֵי שָׂרָה אִמֵּיהּ, וּנְסֵיב יָת רִבְקָה וַהֲוָת לֵיהּ לְאִתּוּ, וְרִיחֲמַהּ; וְאִתְנַחַם יִצְחָק, בָּתַר אִמֵּיהּ.

[תרגום יונתן] וְאָעֲלָהּ יִצְחָק לְמַשְׁכְּנָא דְשָרָה אִמֵיהּ וּמִן יַד נַהֲרַת בּוֹצִינָא דִטְפַת בִּזְמַן דְמִיתַת שָרָה וּנְסֵיב יַת רִבְקָה וַהֲוָת לֵיהּ לְאִנְתּוּ וְרִחֲמָהּ בְּגִין דְחָמָא עוּבְדָהָא דְתַקְנָן כְּעוּבְדֵי אִמֵיהּ וְאִתְנְחָם יִצְחָק בָּתַר דְמִיתַת אִמֵיהּ: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 259]):

"ויביאה יצחק לאהל שרה אמו, ותיכף (כבואה האהלה) האיר הנר שנתכבה בעת אשר מתה שרה, וייקח את דבקה, ותהי לו לאשה ויאהבה, בשביל שראה מעשיה מתוקנים כמעשי שרה אמו, וינחם יצחק אחרי מות אמו."

כתוב באותו הספר:

"א ב ל , אומר מרן הנרי״ז פבריפק, יצחק עצמו אינו מסתפק בכך, עד אשר הוא רואה ״עובדהא דתקנן

כעובדיה אמיה״, והיינו שהנהגותיה ומעשיה תואמים את מה שראה אצל שרה אמו. לפני כן, הוא אינו מוכן להביאה אל האוהל. יסוד גדול רואים כאן, כל המופתים שנעשו לאליעזר, וכל הברכות שהעניק אברהם לשידוך זה, לא הספיקו לו ליצחק, עד אשר הוא רואה את מעשיה הטובים של רבקה, כי בענייני שידוכים, אי אפשר להסתמך רק על מופתים!"

גם רש"י מפרש בצורה דומה:

האהלה שרה אמו -  ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו (ב"ר)

גם תרגום אונקלוס כותב בצורה דומה:

"ועלה יצחק לאוהל (אמו, שרה), וראה, והנה, תקינים מעשיה (של רבקה) כמעשי שרה אמו, וַיּיִקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ."

-          יש כאן רמז חשוב: הכלה דומה לאמו של החתן. לכן, כמה חשוב על ההורים להתנהג ביראת שמיים. מעשיהם של ההורים משפיעים במידה גדולה על מעשי הילדים.

ב' תרגומים דומים למקרא.