בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת
חיי שרה:
[בראשית
כד סה] וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה
לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס.
[תרגום אונקלוס]
וַאֲמַרַת לְעַבְדָּא, מַאן גֻּבְרָא דֵּיכִי דִּמְהַלֵּיךְ בְּחַקְלָא
לְקַדָּמוּתַנָא, וַאֲמַר עַבְדָּא, הוּא רִבּוֹנִי; וּנְסֵיבַת עִיפָא,
וְאִתְכַּסִּיאַת.
[תרגום יונתן]
וַאֲמָרַת לְעַבְדָא מַן גַבְרָא הֲדוֹר וְיָאִי דִמְטַיֵיל בְּחַקְלָא
לִקְדָמוּתָנָא וַאֲמַר עַבְדָא הוּא רִבּוֹנִי וּנְסִיבַת רְדִידָא
וְאִתְעֲטִיפַת בֵּיהּ:
[ירושלמי (קטעים)]
וּנְסֵיבַת רְדִידָא וְאִתְצַמְצַמָת בֵּיהּ:
א' תרגום יונתן בעברית
([שרת"י במדינות – בראשית דף 258]):
" ותאמר אל
העבד: מי האיש היפה
מראה
ויפה
תואר
(מקושט ונאה) ההולך השדה לקראתנו, ויאמר
העבד: הוא
אדוני, ותיקח
צעיף והתעטפה
בו."
מקרא כותבת הַלָּזֶה ( הלזה - (מ"ג)
ההוא, לא זה, זה שם, האדם ששם, האיש משם BABYLON), תרגום אונקלוס כותב דֵּיכִי
(דֵּיכִי (בבא מציעא קד א) - זֶה ). לעומת זאת, תרגום יונתן כותב הֲדוֹר
וְיָאִי (הדור - (ת') מהודר, מפואר,
מעוטר, מקושט, אלגנטי, נאה, מרשים, נהדר, נערץ, נשגב (BABYLON, יָאֵי
- נָאֶה).
-
תרגום יונתן כותב על
יצחק אבינו גַבְרָא הֲדוֹר וְיָאִי . יכול להיות שכפל הביטוי מבטא
את היופי החיצוני וגם את היופי הפנימי, המידות הטובות של יצחק אבינו. מעניין אולי
שהיופי הפנימי בא ביחד עם היופי החיצוני. יכול להיות רמז, היופי הפנימי מקרים
החוצה, על המראה החיצוני, ומיפה אותו. וזה דבר חשוב ביותר!
ב' תרגומים דומים למקרא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה