פירוש התורה - וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת חיי שרה:

[בראשית כה ח] וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו.

[תרגום אונקלוס] וְאִתְנְגִיד וּמִית אַבְרָהָם בְּסֵיבוּ טָבָא, סִיב וּסְבַע; וְאִתְכְּנֵישׁ, לְעַמֵּיהּ.

[תרגום יונתן] וְאִתְנְגִיד וּמִית אַבְרָהָם בְּשֵיבוּ טָבָא סִיב וּשְבַע כָּל טוּבָא בְּרַם יִשְׁמָעֵאל עֲבַד תְּתוּבָא בְּיוֹמֵיהּ וּבָתַר כֵּן אִתְכְּנַשׁ לְעַמֵיהּ: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 263]):

"ויגווע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע כל טוב, ברם ישמעאל עשה תשובה בחייו(של אביו) ואחר כך נאסף אל עמיו."

אִיתְנְגִיד   -   נֶאֱנַק [להיאנק - (פ') להשמיע אנקות, להיאנח, לגנוח, להשמיע קולות סבל, לצעוק מכאב, לקונן על מר גורלו BABYLON  ]

לגווע - (פ') למות, לשבוק חיים, להוציא נשמתו, ללכת לעולמו, לחדול, לדעוך, לגסוס, לכלות, לקמול, לכבות BABYLON  

-          כותבים התרגומים וְאִתְנְגִיד , יכול להיות רמז שיש סבל לפני המוות, כדי לברך את הקב"ה אפילו על המוות.

אבל, אבן עזרא מפרש אחרת:

מילת ויגוע — צאת הרוח מהגוף רגע אחד, בלי עינוי ועיכוב; הלא תראה, "ויאסוף רגליו אל מטה" (בראשית מט, ג) ומיד גוע. והנה כל 'גויעה' מיתה, ואין כל מיתה 'גויעה'; על כן כתוב במבול "ויגוע" (בראשית ז, כא).

כתוב באותו הספר, דבר נפלא:

י ב ״ע מתרגם כפי׳ הרמב״ן כאן, שראה אברהם כל משאלות לבו, ושבע כל טובה.  ואונקלוס תרגם ׳׳ושבע יומין״, ובספר אהבת יונתן מפרש, שהמתרגם מיאן מלתרגם כן, מצד שזה נכלל במילת ׳׳זקן״. אך יפרש, שהיה שבע כל טוב (אף) מצד שעשה ישמעאל תשובה בימיו, (כדאי׳ בב״ב טז:).

ומוסיף: שתשובתו ניכרת בפי הבא: ״ויקברו אותו יצחק וישמעאל״, במה שהוליך את יצחק לפניו, אם

כי ישמעאל היה הבכור, (וכדאי׳ שם בגמי), והיא ה״שיבה טובה״ שנאמרה באברהם (רש״י). ובכלי יקר

מסביר, שאברהם העריך את תשובת ישמעאל, כנראה, ת״ל: שהרי כל בני הפלגשים שלח מעל יצחק

בעודנו חי, ובוודאי לא שלח את ישמעאל, דאל״כ איך היה שם בשעת קבורתו. אלא וודאי שעשה

תשובה, ונתחבר עם יצחק והוליכו לפניו, (וזהו ״שבע כל טוב״, שראה בניו חיים בשלום ומכבדים זא״ז

במקום שבצעירותם היו מריבים זע״ז, וגרמו גירוש ישמעאל).

ו ה נ ה בש״ס הנ״ל יש עוד דרשה שישמעאל עשה תשובה בחייו, ויליף לה מהפי דלעיל: ״וה׳ ברך את

אברהם בכל״.

-          לכן, לאברהם אבינו היה נחת גדולה מזה שישמעאל עשה תשובה בחייו, ועל זה נאמר : ״וה׳ ברך את

אברהם בכל״.

הלוואי שהילדים היו יודעים איזה טובה גדולה ונחת גדולה יכולים לעשות להוריהם. ואין צורך בדבר אחר, או יותר :  ״וה׳ ברך את אברהם בכל״.