פירוש התורה - וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כה כא] וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

[תרגום אונקלוס] וְצַלִּי יִצְחָק קֳדָם יְיָ לָקֳבֵיל אִתְּתֵיהּ, אֲרֵי עַקְרָא הִיא; וְקַבֵּיל צְלוֹתֵיהּ יְיָ, וְעַדִּיאַת רִבְקָה אִתְּתֵיהּ. 

[תרגום יונתן] וַאֲזַל יִצְחָק לְטַוָור פּוּלְחָנָא אֲתַר דְכַפְתֵיהּ אֲבוֹי וְהָפַךְ יִצְחָק בִּצְלוּתֵיהּ דַעֲתֵּיה דְקֻבָּ"ה מִמַה דִגְזַר עַל אִנְתְּתֵיהּ אֲרוּם עַקְרָא הֲוַת גַבֵּיהּ עֶשְרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאִתְהֲפִּיךְ בְּגִינֵיהּ דַעֲתֵּיה דְקֻבָּ"ה מִמַה דִגְזַר עֲלֵיהּ דְאַף הוּא הֲוָה עָקָר וְאִתְרָוַח וְאִתְעַבָּרַת רִבְקָה אִנְתְּתֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 269]):

"וילך יצחק אל הר העבודה (הוא הר המוריה שעתיד להיות שם בית המקדש), המקום אשר עקדו (שם) אביו, והפך יצחק דעתו של הקב״ה בתפלתו ממה שגזר (הוא ית׳) כי עקרה הייתה אצלו כ״ב שנים ונתהפך בשבילו דעתו של הקב׳׳ה ממה שגזר עליו, שאף הוא היה עקר, ונתרווח (ונפקד הוא גם כן), ותהר רבקה אשתו. "

תרגום יונתן מוסיף:

-          וַאֲזַל יִצְחָק לְטַוָור פּוּלְחָנָא אֲתַר דְכַפְתֵיהּ אֲבוֹי שבעברית וילך יצחק אל הר העבודה (הוא הר המוריה שעתיד להיות שם בית המקדש), המקום אשר עקדו (שם) אביו.

חשוב מאד לבחור בקפידה מקום התפילה, ההידברות, עם הקב"ה. יכול להיות שבימינו, מקום מובחר הוא בית הכנסת, או קברי צדיקים בארץ ישראל.

-          וְהָפַךְ יִצְחָק בִּצְלוּתֵיהּ דַעֲתֵּיה דְקֻבָּ"ה מִמַה דִגְזַר שבעברית והפך יצחק דעתו של הקב״ה בתפלתו ממה שגזר (הוא ית׳)

רמז גדול, תפילה להקב"ה יכולה להפוך גזירה לטובה.

-          מִמַה דִגְזַר עֲלֵיהּ דְאַף הוּא הֲוָה עָקָר  שבעברית ממה שגזר עליו, שאף הוא היה עקר .

לעניות דעתי, תרגום יונתן מביא תוספת שהיא דבר עצום: לא רק רבקה הייתה עקרה, אלא אף הוא, יצחק בעצמו, היה אקר. לפי זה, יש מן שוויון ואיזון בין יצחק לבין רבקה, בין איש לבין אשתו. יכול להיות שגם זה רמז גדול, דברים טובים קורים ויכול להיות, ובעיקר, מחזיקים מעמד, כאשר יש איזון, דרך המלך, דרך האמצע.

-          וְאִתְרָוַח שבעברית ונתרווח (ונפקד הוא גם כן).

דבר דומה למה שכתבתי קודם.

ב' תרגום אונקלוס דומה למקרא.