פירוש התורה - וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת חיי שרה:

[בראשית כה יח] וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל.

[תרגום אונקלוס] וּשְׁרוֹ מֵחֲוִילָה עַד חַגְרָא, דְּעַל אַפֵּי מִצְרַיִם, מָטֵי (מגיע), לְאַתּוּר; עַל אַפֵּי כָּל אֲחוֹהִי, שְׁרָא. 

[תרגום יונתן] וּשְׁרוֹ מִן הִנְדְקִי עַד חֲלוּצָה דְעַל אַנְפֵּי מִצְרַיִם מַעֲלָךְ לְאַתּוּר עַל אַנְפֵּי כָּל אָחוֹי שְׁרָא בְּאַחֲסַנְתֵּיהּ: 

[ירושלמי (קטעים)] וּשְׁרוֹ מִן הִינְדִיקַא עַד חֲלוּצָה דְאִית כָּל קְבֵיל מִצְרַיִם מֵעֲלָךְ אֲתוּרַיָא קָדָם כָּל אֲחוּהִי שְׁרָא:

א' פירוש המקומות, לפי הספר תבואות הארץ, הכינו וגם סקרו על ידי הרב יהוסף שווארץ, נדפס בעיה"ק (בעיר הקודש), בירושלים, בשנת חר"ה (1865), לבית הדפוס יוסף כהן צדק:

-          "ולקמן גזבר גם חוילה מבני יקטן עם אופיר שתכונתה במדינת תימן והיא נזכרת גם בבני ישמעאל

וישכנו מחוילה עד שור (כראשית כ״ה י״ח) . והנה נזכרת גס חוילה בתחום נהר פישון כמו שנאמר הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב.

ומוכח שנמצאות ב׳ מדינות ששמותם חוילה. א׳ סמוך לים פרסי למזרח תימן (יעמען ערב) וכן נמצא בדברי שטראבא הסופר שנקראים יושבי מזרח ארץ ערב קרוב לים פרסי חוילאטאי״י (ר״ל על שם חוילה) . ותכונת מדינה זאת סמוך לגבול הודו וזה כוונת התרגום שתרגם חוילה הנדק׳ ר״ל הודו והיא חוילה הנזכר בעדן.  וא׳ בדרום ערב. וכפי מה ששמעתי נקרא׳ עד היום בל״ע הולא״ן והוא מבני יקטן שתכונתו במדינ׳ ערב כאשר אכתוב במקומו."

-          שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם:

[שמואל א טו ז] וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם.

[בראשית טז ז] וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.

רלב״ג בראשית ביאור הפרשה כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

וסיפר שכבר היתה לבני ישמעאל ארץ רחבה מאד, עד שכבר שכנו מחוילה עד שור אשר עלפני מצרים אצל מבוא אשור, ונפל גורל ארצו אצל כל אחיו כמו שייעד ה׳ יתעלה אל הגר (טז, יב).

רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (1288 –1344) היה פרשן המקרא, איש אשכולות, מדען, רופא, מהנדס, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים היהודיים. פעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

רלב"ג היה בקיא במתמטיקה ובאסטרונומיה. הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו. 

שד״ל בראשית כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

שור – הוא Suez (געז׳{ניוס}). אשר על פני מצרים – המקום אשר מחוילה עד שור הוא על פני מצרים והם שכנו משם עד בואכה אשורה.

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלולה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר,פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל וראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה.

יחד עם נחמן קְרוֹכְמַל (רנ"ק), שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (שי"ר) ויום טוב ליפמן צוּנְץ היה שד"ל ממייסדי תנועת חכמת ישראל, שעסקה במחקר מדעי-אקדמי של ענפי היהדות.

מלבי״ם בראשית ט״ז:ז׳ (מקראות גדולות)

בשגם שהיה העין אשר בדרך שור שהוא קרוב לארץ מצרים, כמ״ש עד שור אשר על פני מצרים, שם מצא אותה המלאך מוכנת אל הדבור.

רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט , 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר  1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני  מקרא והפוסקים האחרונים. פעל באימפריה הרוסית, בפרוסיה וברומניה.

הואיל משה בראשית כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

מחוילה וגו׳ – מחוילה בואך אשורה עד שור אשר על פני מצרים, סרס המקרא ופרשהו, ושור הוא Suez, וחוילה אולי סמוך לים הפרסי היתה, שבו בים נובעי׳ חדקל ופרת, ונינוה עיר ואם באשור היתה על נהר חדקל.

הואיל משה, חמשה חומשי תורה ונביאים ראשונים, משה יצחק בכ"ר שמואל אשכנזי ס"ט, ליוורנו תרמ"א, טריאסטי תר"ל

-          בֹּאֲכָה

הכתב והקבלה בראשית כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

באכה אשורה – נראה שאין זו ארץ אשור אשר מעבר לנהר, כי נחל שור אשר ע״פ מצרים במקצוע דרומי מערבי של כנען, וארץ אשור רחוק הרבה מהלאה לצפון כנען, אלא ודאי הוא תחום אחר ששמו אשור (רל״ש).

ר׳ דוד צבי הופמן בראשית כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

באכה – בכיוון אשור, בצפון מזרח.

[בראשית י יט] וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע.

אבן עזרא בראשית י׳:י״ט (מקראות גדולות)

באכה גררה – אל גרר.

שד״ל בראשית י׳:י״ט (מקראות גדולות)

באכה – הכ״ף לכנוי, כאדם מדבר עם חברו (רש״י ורד״ק), וענין המליצה הזאת כענין דרך או מצד.

ר׳ דוד צבי הופמן בראשית י׳:י״ט (מקראות גדולות)

באכה גררה וגו׳ – גבולם נמשך בכיוון לגרר, כלומר דרומה, עד עזה; וכן נמשך הגבול בכיוון סדום וכו׳ עד לשע, הוא קלרהי, מקום רחצה מפורסם בשל מעינותיו החמים, בחופו המזרחי של ים המלח.

[בראשית י ל] וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם.

[בראשית יג י] וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת י״י אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן י״י כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.

[מלכים א׳ יח מו] וְיַד י״י הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.

 רד״ק מלכים א׳ י״ח:מ״ו (מקראות גדולות)

באכה – כן דרך המקרא להורות המקום כמו באכה מנית באכה אשורה וכן כולם וכנוי הכ״ף כנגד יודע המקום.

מצודת ציון מלכים א׳ י״ח:מ״ו (מקראות גדולות)

עד באכה – עד אשר תבוא, וכאילו ידבר למול היודע המקום.

-          אַשּׁוּרָה

אַשּׁוּר (ויקיפדיה) הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"סועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית. תחילת הממלכה בעיר אשור באזור החידקל העליון ששמה ניתן לה על שם האל השומרי אשור, בעיראקשל ימינו.

ארץ אשור תחומה בין הרי ארמניה בצפון לשפך נהר הזב הגדול בדרום, ובין רמת החבור במערב להרי כורדיסטן במזרח. עיר הבירה של ממלכת אשור שונתה במהלך הזמן. ידועות במיוחד הבירות אשור ונינווה, והעם שחי במקום נקרא אף הוא אשור, או "העם האשורי".

אשור ידעה עליות ומורדות בכוחה ובחשיבותה, וניתן לחלק את תולדותיה למספר תקופות: ראשיתה של אשור הייתה התקופה בה התגבשה עיר מדינה, תקופת אשור הקדומה בה התפתחה העיר להיות מרכז למסחר ארוך טווח עם אנאטוליה שבטורקיהשל היום, התקופה האשורית התיכונה - האימפריה בה התרחבה ממלכת אשור ויסדה את האימפריה הראשונה, והאימפריה האשורית החדשה בה התרחבה האימפריה האשורית בכל רחבי המזרח התיכון והגיע למצרים ומזרח אנטוליה.

מלכים ב׳ ט״ו:כ״ט (מקראות גדולות)

בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.

ישעיהו י״ט:כ״ג (מקראות גדולות)

בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר.

רש״י מלכים ב׳ י״ז:א׳ (מקראות גדולות)

... תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת דן וגו׳ כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה, וזה היה שנת הארבע לאחז, שהה שמנה שנים ובא עליהם, שנת שתים עשרה לאחז, והגלם לראובני ולגדי, וכשראה הושע בן אלה מרד בו ושלח מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י״ז:ד׳), שהה שמונה שנים, ובא וצר על שומרון, ונלכדה לקץ שלש שנים, וגלו כולן, וזהו שנאמר

ר׳ יוסף קרא מלכים ב׳ י״ז:א׳ (מקראות גדולות)

שלש גליות גלו עשרת השבטים, בשנת עשרים לפקח ויך מלך אשור את עיון {וגו׳} כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה וזה היה שנת ארבע לאחז, שהו שמונה שנים ובא עליהם שנת י״ב לאחז והגלה לראובני ולגדי.

ר׳ יוסף קרא ישעיהו י״ט:כ״ג (מקראות גדולות)

ביום ההוא תהיה מסילה ממצרים אשורה – עד עכשיו היו מתגרים מלכי אשור בישראל ובמצרים ולא הייתה מסלה ממצרים אשורה. אבל ביום מפלתו של סנחריב, שיצא חזקיה והתיר את חיל פרעה מלך מצרים הזקוקים בשלשלאות, והם הישלימו עמו, מהיום ההוא והלאה תהיה מסילה ממצרים אשורה.

אבן עזרא ישעיהו י״ט:כ״ג (מקראות גדולות)

ביום אשורה – אל אשור ויהיו בשלום אחרי שבות קצתם ויהיו עבדי מלך אשור.

ר׳ אליעזר מבלגנצי יחזקאל כ״ז:ל״ב (מקראות גדולות)

כדומה – לא מצאתי אומה ששמה דומה, רק משמע ודומה ומשא (בראשית כ״ה:י״ד) מבני ישמעאל והן שוכני מדברות היו כפרא אדם מחוילה ועד שור באכה אשורה (בראשית כ״ה:י״ח) במדבר פארן, והוא שהתנבא עליו ישעיה

רד״ק בראשית י׳:י״א (מקראות גדולות)

ואפשר כי לעיר מיוחדת שבנה אשור קרא שמה אשור כשמו, או לכל הארץ ההיא כי מצאנו ״בואכה אשורה״ (כ״ה י״ח), מלך אשור, מלכי אשור (מלכים ב׳ י״ט) לפיכך יוכל להיות שם עיר או שם הארץ.

מנחת שי מלכים ב׳ י״ז:ו׳ (מקראות גדולות)

ויגל את ישראל אשורה – היו״ד בסגול וכ״כ רש״י כאן ובאיכה ב׳ כתב שהוא בצירי ויש שם ט״ס שכתוב ויגל מלך בבל את ישראל אשורה וצריך למחוק מלך בבל:

הואיל משה בראשית י׳:י״א (מקראות גדולות)

יצא אשור – נמרוד הנ״ל יצא לארץ אשור (אשורה) ובנה את נינוה (והשיבך ה׳ מצרים במקום מצרימה, פרשת תבא), שד״ל.

הואיל משה בראשית כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

מחוילה וגו׳ – מחוילה בואך אשורה עד שור אשר על פני מצרים, סרס המקרא ופרשהו, ושור הוא Suez, וחוילה אולי סמוך לים הפרסי היתה, שבו בים נובעי׳ חדקל ופרת, ונינוה עיר ואם באשור היתה על נהר חדקל.

-          חַגְרָא

רמב״ן בראשית מ״א:מ״ה (מקראות גדולות)

... התרגום בקצתם, כגון: בין קדש ובין שור (בראשית כ׳:א׳) – בין רקם ובין חגרא, וכן בהרבה מן השמות.

ר׳ אליהו מזרחי בראשית כ״ד:ס״ב (מקראות גדולות)

פירוש מאחר שתרגום בין קדש ובין ברד ותרגום בין קדש ובין שור הוא בין רקם ובין חגרא למדנו שברד היא שור ומאחר שבאחד מהם כתוב ארצה הנגב ובא׳ מהם כתוב ששם היה הבאר למדנו שארץ הנגב קרוב לאותו באר:

ר׳ דוד צבי הופמן בראשית ט״ז:י״ד (מקראות גדולות)

בין־קדש ובין ברד –אונקלוס מתרגם ״קדש״ על ידי ״רקם״ ו״ברד״ על ידי ״חגרא״, ואילו לפי התרגום הירושלמי ״ברד״ הוא חלוצה; אולם בדרך כלל מתרגמים התרגומים קדש (ברנע) על ידי רקם גיעה, והוא תשעה מילין גרמניים דרומית לעזה. עוד בימי הירונימוס הראו את בארה של הגר. הבדווים קוראים לה על שם הגר או על שם קדש. ״דרך שור״, המוזכרת לעיל פסוק ז, מתמשכת מן הצפון אל הדרום, לאורך גֶ׳בֶל אֶס סור. ושור עצמו — במזרחה של מצרים; השווה להלן כ׳:א׳. אחר קריעת ים סוף נסעו בני ישראל דרך מדבר שור. התרגומים מתרגמים שור על ידי חגרא (= ברד), מלה שפירושה לכאורה, כפירוש שור, חומה.

תרגום אונקלוס בראשית ט״ז:י״ד (מקראות גדולות)

עַל כֵּן קְרָא לְבֵירָא, בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ, הָא הִיא בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא.

תרגום אונקלוס בראשית כ׳:א׳ (מקראות גדולות)

וּנְטַל מִתַּמָּן אַבְרָהָם לַאֲרַע דָּרוֹמָא, וִיתֵיב בֵּין רְקַם וּבֵין חַגְרָא, וְאִתּוֹתַב בִּגְרָר.

תרגום אונקלוס בראשית כ״ה:י״ח (מקראות גדולות)

וּשְׁרוֹ מֵחֲוִילָה עַד חַגְרָא, דְּעַל אַפֵּי מִצְרַיִם, מָטֵי לְאַתּוּר, עַל אַפֵּי כָל אֲחוֹהִי שְׁרָא.

תרגום המיוחס ליונתן בראשית ט״ז:ז׳ (מקראות גדולות)

ואשכחה מלאכא דיי על עינא דמיא במדברא על עינא דבאורח חגרא.

תרגום המיוחס ליונתן בראשית כ׳:א׳ (מקראות גדולות)

ונטל מתמן אברהם לארעא דרומא ויתיב ביני רקם וביני חגרא ואתנתיב בגרר.

-          לְאַתּוּר – לאשור

-          הִנְדְקִי – הִינְדִיקַא

פירוש המקומות, לפי הספר תבואות הארץ, הכינו וגם סקרו על ידי הרב יהוסף שווארץ, נדפס בעיה"ק (בעיר הקודש), בירושלים, בשנת חר"ה (1865), לבית הדפוס יוסף כהן צדק:

"הנדקי תרגם חוילה."

-          עַד חֲלוּצָה

פירוש המקומות, לפי הספר תבואות הארץ, הכינו וגם סקרו על ידי הרב יהוסף שווארץ, נדפס בעיה"ק (בעיר הקודש), בירושלים, בשנת חר"ה (1865), לבית הדפוס יוסף כהן צדק:

"בין קדש ובין ברד מתרגם בין רקס ובין חגר (ויב״ע תרגם ברד חלוצה . וכן מדבר שור (שמות ט״ו כ׳יב) תרגם חלוצה . ורבינו סעה״ג תרגם ויגר בגרר חלוצה . א״כ מוכה שהכל בתחום ובמחוז א׳) והוא לצפון מחוז ים סוף שעברו בני ישראל בהרבה (ועיין מה שכתבתי במקומו) . וא״כ כוונת ר״ג לא מבעיא ממדינת הים שהוא רחוק הרבה אלא אפי׳ מן קדש ומן ברד שהם במחוז ובגבולי א"י צריך לומר בפני נכתב וכו׳."