פירוש התורה - וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת חיי שרה:

[בראשית כה א] וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. 

[תרגום אונקלוס] וְאוֹסֵיף אַבְרָהָם וּנְסֵיב אִתְּתָא, וּשְׁמַהּ קְטוּרָה.

[תרגום יונתן] וְאוֹסִיף אַבְרָהָם וּנְסַב אִיתָא וּשְׁמָהּ קְטוּרָה הִיא הָגָר דִקְטִירָא לֵיהּ מִן שֵׁרוּיָא: 

[ירושלמי (קטעים)] וְהִיא הֲוַת הָגָר דְהֲוַת אֲסִירָא לֵיהּ מִן שֵׁירוּיָה:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 259]):

"ויוסף אברהם וייקח אישה ושמה קטורה, היא הגר שקשורה לו מתחלה (לאשה ע׳׳י קידושין)."

רש"י מפרש:

קטורה – (ב"ר) זו הגר ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם

ירושלמי (קטעים) בעברית:

"והיא הייתה הגר שהייתה אסורה לו מן תחילה."

ב' כתוב באותו הספר:

"כ ס פ ר חומת אנך להחיד״א ז״ל, הביא בשם הרבינו אפרים ז״ל בפירושו כ״י. וז״ל: ״אישה ושמה קטורה״ בגי׳ זו היא הגר המצרית, עכ״ל.

ו ה נ ה בספר אהבת יונתן כאן מפרש, שהגר היתה קשורה לו לאברהם מתחלה לאשה ע״י קידושין, כי מדכתיב לעיל (כא יד) ״וישלחיה״, ותרגם יונתן: ופטרה בגיטא, מורה שהייתה מקודשת לו.

ו ב ס פ ר מכתם לדוד כאן, העיר בדברי המתרגם: דקטירא ליה מן שרויא, וז״ל: ועיין רבב״ח ז"ל שכתב: ולפי המדרש יבוא על נכון מלות ״ויוסף אברהם״, לפי שהייתה שפחתו כבי בחיי שרה, והוליד ממנה ישמעאל. ועתה כשהחזירה אמר בה ״ויוסף״, כלשון ״ויוסף לדעתה״. עיי״ש."

" ו ב ת ר ג ו ם ירושלמי כאן תרגם: דהות ״אסירא״ ליה מן שירויא, ובפי׳ יונתן מפרש, שהיינו הך, שהייתה מקושרת אליו. וע״ז תמה האהבת יונתן: איך החזיר אברהם גרושתו, והלא היה כהן, כדאי׳ בנדרים (לב:) שנלקחה כהונה משם, וניתנה לאברהם.

ו ל פ י כ ך נראה לי, דהתרגום ירושלמי סובר, דמכיון דאמרה שרה לאברהם ״גרש האמה הזאת ואת בנה״, וכיון שכן, משאמר לו הקב״ה: ״כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה״, א״כ נאסרה הגר עליו. אבל מכיוון שהביא יצחק את רבקה האהלה שרה אמו, זה מוכיח שאברהם מסר לו את הבעלות. וכיון שכן , אין שום חשש מעתה שיירשו ישמעאל עם יצחק, וע״כ הותר האיסור, ודו״ק, עכ״ל.

ואולי היה גט על תנאי, שאם תמות שרה בחייו, אין הגט חל, שידע שאין להשיג אישה עבורו כמותה,

שראתה ד׳ מלאכי השרת. ולא נזדעזעה מהם, ועל כרחך שהיתה צדיקת, עכ״ל."