אברבנאל על תורה בראשית א׳:א׳ שאלות: א' השאלה הא'

 

אברבנאל על תורה

בראשית א׳:א׳

ידבר ומסדר הבריאה טעם סמיכות מלות בראשית למלת ברא
בראשית ברא אלהים עד יום אחד. ראיתי להעיר בפסוקים האלה שאלות:

א' השאלה הא' בפסוק בראשית ברא אלקים וגו'. והיא שאם בא הכתוב לספר סדר הבריאה, ומהו אשר קדם בה, היאך יאמר שראשונה ברא את השמים ואת הארץ, כי הנה בהם יוכללו הנמצאים הגשמיי', עליונים ותחתונים, ואם כל זה ברא בראשונה, מה הוא אשר ברא אחר כך.

תשובה לשאלה:

א' לעניות דעתי, התשובה של דון יצחק אברבנאל לשאלה שלו, מנבאה את תיאוריה הפיזיקלית העכשווית של בריאת העולם, והיא 'המפץ הגדול' [ראה ויקיפדיה 'המפץ הגדול'].

"השמים והארץ" כחומר ראשוני: לפי דון יצחק אברבנאל ע"ה, "השמים והארץ" בפסוק הראשון הם כמו "חומר היולי" או "חומר ראשוני" בלתי מעוצב, שממנו עוצבו ונוצרו לאחר מכן כל פרטי הבריאה, כגון האור, הרקיע, היבשה, הצמחים, בעלי החיים והאדם. זהו מעין "חומר גלם" שממנו יצר הבורא את העולם כפי שאנו מכירים אותו. החומר הראשוני הזה הקב"ה ברא ויצר אותו יש מאין.

ב' אפשר אולי להציע גם תשובה אחרת:

אפשר לחשוב על שני עולמות, עולם הזה הארץ הגשמית, ועולם הבא השמיים הרוחניים.

שני עולמות – עולם הזה ועולם הבא: הרעיון של שני עולמות, עולם הזה הגשמי ועולם הבא הרוחני, הוא רעיון מרכזי במחשבה היהודית ומתאים מאוד להבנה מטפורית של "שמים וארץ". "הארץ" מייצגת את העולם המוחשי, הזמני, את חיינו כאן ועכשיו, ואילו "השמים" מייצגים את העולם הבא, העולם הנצחי, הרוחני, את הקשר עם האלוהות ואת החיים לאחר המוות. הבחנה זו יכולה להעמיק את הבנתנו בנושא הבריאה כמתאר לא רק בריאה פיזית, אלא גם יצירת מסגרת קיום בעלת שני ממדים, הזמן, והמקום. הזמן הוא הזמן העכשווי והעבר, אבל גם הזמן העתידי, עד אחרית הימים. המקום הוא גם העולם הזה, אבל גם העולם הבא.

התירוץ הזה מדגיש גם את מקומו של האדם בעולם. האדם חי בעולם הזה, אך הוא גם קשור לעולם הבא באמצעות נשמתו ורוחו. הבריאה מזמינה את האדם לחיות חיים בעלי משמעות בעולם הזה, תוך הכרה בקיומו של עולם נצחי.

 

פירוש התורה על ידי דון יצחק אברבנאל ע"ה

 

פירוש התורה על ידי דון יצחק אברבנאל ע"ה

בעזרת הקב"ה, אם ירצה הקב"ה, אני עומד להתחיל פרויקט חדש, שלעניות דעתי, הוא הרבה יותר גדול, מורכב, ומסובך, מאשר הפרויקט שיר השירים. מדובר על פרויקט שמתייחס לעבודה הגדולה, המורכבת, ומאירה עיניים, של פרשנות התורה של דון יצחק אברבנאל.

דון יצחק אברבנאל מפרש את התורה על ידי שאלות ותשובות.

חשבתי שיכול להיות מעניין ומועיל לקחת את השאלות שלו, ולנסות להתייחס אליהם, כשאלות המעוררות מחשבות, כיווני מחשבה, אופקים חדשים.

אני לא מתכוון לפרש, או להסביר את התשובות של דון יצחק אברבנאל, לא להוסיף, ובוודאי לא לחלק עליו, מי אני בכלל? אני כעפר ואפר לרגלי דון יצחק אברבנאל ע"ה!

אלא להתייחס לשאלות שלו כנקודת התחלה למחשבות חדשות, כזרע לאופקים חדשים.

כפי שאמרתי, זה פרויקט עצום, לאורך שנים! אם ירצה ה' ויעזור לי, אגיע גם לסיים אותו. ואם לא, לפחות השתדלתי, וגם להשתדלות יש שכר!

לעניות דעתי, יש ערך נוסף לכול קהל המאמינים, אפילו רק לקרוא, אפילו רק להכיר, את השאלות של דון יצחק אברבנאל!

לאור החומר העצום שיש לחשוב עליו, אני מתכוון להיעזר בכלים של בינה מלאכותית. אני מקווה שכלים אלה יעזרו לי לכפר על חוסר הזיכרון, וחוסר הידע שיש לי. אני מעריך ממש כנס על טבעי היכולות של חכמינו אבותינו ז"ל, הראשונים, האחרונים, שבנו מגדלים רוחניים, שהם פלאי פלאיים הרבה יותר גדולים, מרשימים, ומשמעותיים, מאשר הפירמידות של מצריים! וזה ללא מחשב, ללא ספרים, ללא אור חשמל, ללא כלים של בינה מלאכותית, אלא אך ורק על ידי רוח הקודש!

לעניות דעתי, זה תקני וכשר לעבוד עם כלים של בינה מלאכותית, בלימודי תלמוד תורה, בפירושי התורה, התנ"ך, הגמרא, ועוד. לעניות דעתי, הדבר דומה לבישול על ידי גוי. הבישול על ידי גוי כשר, אם יהודי מדליק בבוקר את האש שעליו מבשלים, וגם היהודי משגיח עליו בזמן הבישול. ואז, האוכל לגוף כשר. לגבי העבודה עם כלים של בינה מלאכותית, אני שואל את השאלות, וזה דומה להדלקת האש בבישול גוי. אני משגיח כול הזמן, ומה שיוצא החוצה, זה אחרי הבדיקה והאישור שלי. עוד יותר, לעניות דעתי, אני נותן גם את הטעם לחיבורים, בדומה שהיהודי נותן את הטעם בבישול של גוי. לכן, הבינה המלאכותית כשרה למאכל הרוח, בדומה שבישול גוי כשר למאכל הגוף.

בדרך כלל, מדברים על הפרויקט אחרי שמסיימים אותו: אל יתהלל חוגר כמפתח! אבל, אני משחרר כול שאלה אחת אחת, טיפין טיפין. לכן, חשוב לי להסביר ולתת מן מבוא לפרויקט כולו.

הרבה בריאות ורק בשורות טובות! לבריאות כול עם ישראל!

מבט אל פרשת תולדות

 

   מבט אל פרשת תולדות

כתוב בפרשה:

[בראשית כה לא, לב] וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יַעֲקב זַבִּין יוּמָנָא כְּיוֹם דִאַנְתְּ עָתִיד לְמֵיחְסָן יַת בְּכֵירוּתָךְ לִי: וַאֲמַר עֵשָו הָא אֲנָא אַזִיל לִמְמַת וְלֵית אֲנָא חֲיַי תּוּב בְּעָלַם אָחְרַן וְלָמָה דְנַן לִי בְּכֵרוּתָא וְחוּלְקָא בְעָלְמָא דְאַתְּ אָמַר:

ויומר יעקב: תמכור (באופן ברור) כיומה כיום, שאתה עתיד את בכורתך לי. ואמר עשו: אני הולך למות, ואין אני חי שוב בעולם אחר, ולמה זה לי הבכורה וחלקה בעולם הזה, אמר.

-          אפשר אולי לשאול, למה יעקב רצה לקנות את הבכורה מעשו, או, בשפה של עם הארץ, מה יצא לו ליעקב מזה שקנה את הבכורה מעשו?

רש"י מפרש:

בכרתך - לפי שהעבודה בבכורות אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה 

הנה אנכי הולך למות - (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו א"ל כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה כאותה ששנינו (סנהדרין סג) אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש אמר אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה 

-          לכן, לעניות דעתי, יעקב רצה למנוע ביזיון בבכורה, מתנת הקב"ה, מצד עשיו. הכוונות והמעשים של יעקב היו מתוך יראת שמיים, ולא שום דבר חוץ מזה. יעקב קיבל את הברית ואת הברכות ישירות מהקב"ה.

-          לעניות דעתי, דבר דומה עם הברכות שקיבל יעקב מיצחק אביו.

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבט אל פרשת ויצא

 

מבט אל פרשת ויצא

כתוב בפרשה:

[בראשית כחי ב] וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

אני בטוח שנכתבו הרבה מאד תירוצים על הפסוק הזה. לעניות דעתי, הייתי מציע עוד אחד:

-          יש בפסוק זה רמז גדול: החיים עצמם הם כמו סולם יעקב: עולים ויורדים בחיים, יש עליות ויש ירידות. אבל, הירידה היא לצורך העלייה!

-          יש אולי עוד רמז גדול: למה המלאכים צריכים סולם? הרי, הם יכולים לקפוץ, או לעוף! העלייה על הסולם, ההתקרבות אל הקב"ה, נעשית מדריגה מדריגה, מדריגה אחרי מדריגה. אין העלייה, ההתקרבות אל הקב"ה בבת אחת, במהירות, בפתאומיות, אלא לאט לאט,  במתינות. ההתקרבות הזאת אל הקב"ה נעשית במאמץ, כפי שאמרו חז"ל:

"אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן, 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן, 'יגעתי ומצאתי' - תאמן." (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד ב)

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

שיר השירים פרק ה' פסוקים יד-טז

 שיר השירים פרק ה' פסוקים יד-טז

יד' יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.

[תרגום יונתן] תְּרֵי עֲסַר שִׁבְטִין דְּיַעֲקֹב עַבְדֵּיהּ גְּלִילָן עַל צִיץ כְּלִילָא דְּדַהְבָא דְקוּדְשָׁא גְּלִיפָן עַל תְּרֵי עֲסַר מַרְגַּלְיָתָא עִם תְּלָתָא אֲבָהָת עָלְמָא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב רְאוּבֵן גְּלִיף עַל אַחְמַר שִׁמְעוֹן גְּלִיף עַל עֲקִיק לֵוִי גְּלִיף עַל בַּרְקָן וְעַפְרָן יְהוּדָה גְּלִיף עַל כּוּחְלִי יִשָּׂשכָר גְּלִיף עַל אֶזְמוֹרַד זְבוּלוּן גְּלִיף עַל גִיהַר דָּן גְּלִיף עַל בּוּרְלָא נַפְתָּלִי גְּלִיף עַל אֶסְפּוֹר גָּד גְּלִיף עַל טַבְאָג אָשֵׁר גְּלִיף עַל פְּרוּזִיג יוֹסֵף גְּלִיף עַל מְרִיבַג בִּנְיָמִין גְּלִיף עַל אֲפַנְטוֹר דָּמְיָן לִתְרֵי עֲסַר מַזָּלַיָּא נְהִירִין כַּעֲשָׁשִׁית צְחִיחִין בְּעוֹבָדֵיהוֹן כְּשֵׁן דְּפִיל וּבְהִיקִין כְּשַׁבְזִיזִין:

שנים עשר שבטי יעקב עבדו (עבדו של ה') היו רשומים על החושן, עיטור הזהב הקדוש, חרוט על שנים עשר אבני חן, עם שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב. ראובן נחרט על אודם, שמעון על קרנליאן, לוי על קורונדום, יהודה נחרט על שיש שחור, יששכר על אזמרגד, זבולון על יהלום, דן על בריל, נפתלי חרוט על ספיר, גד נחקק על טופז, אשר נחקק על טורקיז, יוסף נחקק על מלכיט, בנימין נחקק על ג'ספר. הם דמו לשנים-עשר המזלות, זורחים כמו פנס, נוצצים כמו שנהב במעשיהם, ומאירים כמו ספיר.

טו' שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.

[תרגום יונתן] וְצַדִּיקַיָּא אִנּוּן עַמּוּדֵי עָלְמָא בְּסִיסָן עַל סָמְכִין דִּדְהַב טָב אִנּוּן פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא דְּעָסְקִין בְּהוֹן וּמוֹכְחִין יָת עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַּד רְעוּתֵיהּ וְאִיהוּ מִתְמְלִי רַחֲמִין עֲלֵיהוֹן כְּסָבָא וּמְחַוַּר חוֹבֵיהוֹן דְּבֵית יִשְׂרָאֵל כִּתְלַג וּמִתְעַתַּד לְמֶעְבַּד נִצְחָן קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא דְּעָבְרִין עַל מֵימְרֵיהּ כְּעוּלֵם גִּבָּר וְחַסִּין כְּגוּלְמֵישִׁין:

והצדיקים הם עמודי תבל, הנשענים על בסיס זהב טהור, אותם דברי התורה שהם עסוקים בהם ומוכיחים לעם בית ישראל לעשות רצונו (רצונו של ה'). כמו סבא זקן, הוא מתמלא עליהם רחמים והופך את חטאי בית ישראל לבנים כשלג. וכמו לוחם צעיר חזק כארז, הוא מוכן לעשות מלחמה מנצחת נגד העמים המפרים את רצונו.

טז' חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

[תרגום יונתן] מִלֵּי מוֹרִיגוֹי מְתִיקָן כְּדוּבְשָׁא וְכָל פִּקּוֹדוֹי רַגִּיגָן עַל חַכִּימוֹי מִדְּהַב וּכְסַף דֵּין הוּא תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ דֶּאֱלָהִי רְחִימִי וְדֵין הוּא תְּקוֹף חוּסְנֵיהּ דְּמָרֵי חַבִּיבִי נְבִיַּיָּא דְּמִתְנַבְּאִין בִּירוּשְׁלַם:

מילות חיכו מתוקים כדבש, וכל מצוותיו רצויות לחכמיו יותר מזהב וכסף. זהו תהילת ה' אהובי, וזה כוחו של עוז אדוני, אהובי, נביאים המתנבאים בירושלים.

מבט אל פרשת וירא

 

     מבט אל פרשת וירא

כתוב בפרשה:

[בראשית יח כ...] וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד... וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם. ... אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. ... וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

כפי שידוע, התורה היא לא אוסף סיפורים ואגדות, אלא ספר חיים, ספר שמצווה ומלמדת אותנו איך לחיות ולהיות, וזה ישירות מהקב"ה. לכן, לכול מילה שבתורה יש חשיבות ומשמעות, הרבה יותר מהפשט, ועד הסוד.

לכן, גם לפסוקים אלה יש אין ספור רמזים וסודות, בנוסף לפשט שבהם.

אנסה לשאול כמה שאלות, ולהציג תירוצים אפשריים. אני עפר ואפר לרגליו, אבל זה מזכיר לי את הספרים של דון יצחק אברבנאל ע"ה, החכם שביהדות ספרד, שהיה שר במלכות ספרד, וגם שר במלכות פורטוגל, ואחר כך שר בנסיכות באיטליה. גם הוא מציג שאלות, ומתרץ אותם.

א' למה קבוצה של צדיקים מצילה גם את הרשעים שבעירם?

ידוע שכאשר צדיק יוצא מן העיר, תושבי העיר נכנסים לכוננות, הם שואלים: מי יגן עלינו, עכשיו, כאשר הצדיק יצא מן העיר?

ידוע שיהודי מצווה לחיות בעיר שיש בה קבוצה של "בטלנים". הבטלנים שבגמרא הם לא הבטלנים של היום. "הבטלנים" הם צדיקים, תלמידים חכמים, שלא עוסקים במלאכה, אלא מגינים על העיר מבחינה רוחנית ומבחינה מוסרית, על ידי התלמוד תורה והתפילות שלהם.

ב' באה השאלה השנייה: למה הקב"ה לא מציל רק את הצדיקים? למה הקב"ה מציל גם את הרשעים ביחד עם הצדיקים? הרי, הרשעים ימשיכו להתאכזר על הרחמנים!

תירוץ אפשרי הוא, הצדיקים משפיעים על הרשעים, על ידי דוגמה אישית, לחץ חברתי, כך שהרשעים חוזרים בתשובה!  

ויש שאלה מתוך שאלה: מה עדיף, להתערב בעם ישראל, מכול הסוגים, כפי שעושים, למשל, חסידות חב"ד, או להתבדל בעם ישראל, מכול הסוגים, כפי שעושה היהדות החרדית, כדי לא לשים מכשול בפני העיוור?

לעניות דעתי, גם אברהם אבינו ע"ה נחשף לשאלה זאת: מצד אחד, הוא עושה נפשות, מחזיר אנשים בתשובה, מצד שני, הוא מבדיל את בנו ישמעאל, כדי שלא ישים מכשול בפני העיוור. נכון, במקרה של ישמעאל, היו אולי גם שיקולים אחרים:

[בראשית כא י] וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.

גם יעקב אבינו ע"ה התבדל מעשיו, אחיו.

לעניות דעתי, זאת שאלה שאין לה תשובה ברורה וחד משמעית. יכול להיות ששתי התשובות נכונות ומועילות, לפי הזמן, המקום, התקופה, וגם לפי האנשים.

ג' למה הגבול בין להשפיע על הרשעים לבין לא להשפיע עליהם הוא 10 צדיקים?

לעניות דעתי, 10 הוא מספר כסם, קשור אולי לשם ה', אולי יש משמעות מיוחדת בקבלה, שאני לא יודע אותה, אולי קשור לברית מילה.

ד' האם המלאכים שבאו לסדום, הוא מצילים את לוט, גם אם לא היה מארח אותם?

לעניות דעתי, כן! צדיקות זה דבר שבונים אותו בזמן, דבר ממושך, שלא תלוי במקרה אחד או שניים.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבת אל פרשת לך לך

 

   מבת אל פרשת לך לך

ידוע שהתורה היא לא סתם ספר סיפורים ואגדות, אלא לכול מילה בתורה יש משמעות, יש לה רמז, דרש, וסוד, חוץ מהפשט שלה.

לפי הפשט, בפרשת לך לך יש הרבה סיפורים ואגדות. אין לי ספק שיש אחריהם סודות נפלאים! לעניות דעתי, יש נבואות, ורמזים נפלאים!

לעניות דעתי, תרגום יונתן בן עוזיאל מגלה לנו כמה מהם. מצאתי פסוק בתחילת הפרשה:
[בראשית יב ג] וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

[תרגום יונתן] וַאֲבָרֵךְ יַת כַּהֲנַיָא דְפַרְסִין יְדֵיהוֹן בִּצְלוֹ וּמְבָרְכִין יַת בְּנָךְ וּבִלְעָם דִמְלַטֵט יַתְהוֹן אֵילוֹט וְיִקְטְלוּנֵיהּ לְפִתְגַם דְחָרֶב וְיִתְבָּרְכוּן בָּךְ כָּל זַרְעַיַת אַרְעָא:

ואברך את הכוהנים אשר פרסים ידיהם בתפילה ומברכים את בניך. ובלעם, המקלל אותם, אקלל ויהרגו אותו במעשה חרב, ויתברכו בך כול זרע הארץ.

בתרגום יונתן יש כמה נבואות:

-          הכוהנים בעם ישראל יברכו אותו בברכת הכוהנים.

-          בלעם הרשע, שרצה לקלל את עם ישראל, אבל הקב"ה הכריח אותו לברכם, נהרג על ידי בני ישראל בחרב.

-          לעניות דעתי, הדבר המשמעותי ביותר בתרגום יונתן, הוא "כָּל זַרְעַיַת אַרְעָא", 'כול זרע הארץ' נברך בזה. מה שכתוב בפסוק "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".

לעניות דעתי, אני מבין בתרגום יונתן, שכול משפחות האדמה, כול אומות העולם, קיבלו ברכה על ידי ההריגה של בלעם הרשע! זה פירוש שלא יכולתי לחשוב עליו ללא תרגום יונתן! לעניות דעתי, זה נבואה בכול מובנה של המילה!

למה? בימינו אלה, ראשי החמאס, ראשי החיזבאללה הרשעים 'נוטרלו' על ידי צה"ל. כולם אומרים שהעולם טוב יותר, בטוח יותר, בילדיהם! בעצם, העולם, כול אומות העולם, קיבלו ברכה על ידי הריגתם של הרשעים! וזה בדיוק מה שגילה לנו יונתן בן עוזיאל בתרגום שלו!

שבוע טוב ומבורך ! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!