פירוש התורה - וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כו כב] וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] וְאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן, וַחֲפַר בֵּיר אֻחְרִי, וְלָא נְצוֹ, עֲלַהּ; וּקְרָא שְׁמַהּ, רְחוֹבוֹת, וַאֲמַר אֲרֵי כְּעַן אַפְתִּי יְיָ לַנָא, וְנִפּוֹשׁ בְּאַרְעָא. 

[תרגום יונתן] וְאִסְתַּלֵק מִתַּמָן וַחֲפַר בִּיר אוֹחֲרִי וְלָא נִצוּ עֲלָהּ הֵי כְּקַדְמָאֵי וּקְרָא שְׁמָהּ רַוְוחָתָא וְאָמַר אֲרוּם כְּדוּן אַרְוַוח יְיָ לָנָא וְיַפְשִׁנָנָא בְּאַרְעָא: 

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף:

-          הֵי כְּקַדְמָאֵי שבעברית הוי כראשונים .

הרי, לפי תרגום יונתן, יש קשר בין הבארות. יכול להיות הכול היה שיעור שהקב"ה לימד את הפלישתים, אבל גם את עבדי יצחק: לא לריב, יש מקום לכולם.

יש אולי שאלה: אנשי המקום, הפלישתים, רצו לקחת מעבדי יצחק את הבאר שהם, עבדי יצחק, חפרו. ז"א, הפלישתים, הם אחראים על הריב. ובכול זאת, התורה, וגם התרגומים, מדברים על כולם, פלישתים ועבדי יצחק ביחד, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ או וְלָא נְצוֹ, עֲלַהּ .

יכול להיות שיש כאן רמז בתורה, לחשוב, להתייחס, גם לצרכים של האויב שלך, מפני שאתה אמור לחיות אתו, על ידו. הייתי אומר כפי שנאמר בימינו 'יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו'. ז"א, הרעיון הוא לא וויתור, לא התבטלות, לא התאבדות, אלא דו-קיום, זה על יד זה. ולמצוא דרך המלך, דרך האמצע כך ששניהם יסגסגו ויפרו.

-          כתוב במקרא רְחֹבוֹת , דומה בתרגום אונקלוס רְחוֹבוֹת , אבל רַוְוחָתָא בתרגום יונתן.

רחובות - (נ') רוחב, שיעור השטח, מרחב, מרחק, ממד שטח; רוחב-לב, נדיבות, נתינה ברצון, יד רחבה (BABYLON)

רִוְוחָא   -   רֶוַח

לִיפּוּשׁ  (וְנִפּוֹשׁ , וְיַפְשִׁנָנָא ) (ראש השנה ח ב)   -   יִרְבֶּה

תרגום יונתן מפרש את המקרא רְחֹבוֹת, הִרְחִיב על ידי רַוְוחָתָא, אַרְוַוח .