בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
בראשית, פרשת תולדות:
[בראשית כה כ, כא] כ וַיְהִי
יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל
הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה
לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.
[תרגום אונקלוס] כ וַהֲוָה
יִצְחָק, בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין, כַּד נְסֵיב יָת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל
אֲרַמָּאָה, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחָתֵיהּ דְּלָבָן אֲרַמָּאָה, לֵיהּ לְאִתּוּ. כא וְצַלִּי
יִצְחָק קֳדָם יְיָ לָקֳבֵיל אִתְּתֵיהּ, אֲרֵי עַקְרָא הִיא; וְקַבֵּיל
צְלוֹתֵיהּ יְיָ, וְעַדִּיאַת רִבְקָה אִתְּתֵיהּ.
[תרגום יונתן] כ וַהֲוָה
יִצְחָק בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּמִסְבֵיהּ יַת רִבְקָה בְּרַת בְּתוּאֵל אֲרָמָאָה
דְמִן פַּדַן אֲרָם אַחְתֵיהּ דְלָבָן אֲרָמָאָה לֵיהּ לְאִנְתּוּ: כא
וַאֲזַל יִצְחָק לְטַוָור פּוּלְחָנָא
אֲתַר דְכַפְתֵיהּ אֲבוֹי וְהָפַךְ יִצְחָק בִּצְלוּתֵיהּ דַעֲתֵּיה
דְקֻבָּ"ה מִמַה דִגְזַר עַל אִנְתְּתֵיהּ אֲרוּם עַקְרָא הֲוַת גַבֵּיהּ עֶשְרִין
וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְאִתְהֲפִּיךְ בְּגִינֵיהּ דַעֲתֵּיה דְקֻבָּ"ה מִמַה
דִגְזַר עֲלֵיהּ דְאַף הוּא הֲוָה עָקָר וְאִתְרָוַח וְאִתְעַבָּרַת רִבְקָה אִנְתְּתֵיהּ:
א' כתוב במקרא לְאִשָּׁה וגם אִשְׁתּוֹ.
יש רק מילה אחת אישה.
לעומת זה, בתרגומים יש שתי מילים: בתרגום
אונקלוס לְאִתּוּ וגם אִתְּתֵיהּ, ובתרגום יונתן לְאִנְתּוּ וגם
אִנְתְּתֵיהּ.
ז"א, במקרא יש מילה אחת אישה, אבל
בתרגומים יש שתי מילים.
אִתּוּ – איתו –אִנְתּוּ - אישות, matrimony,
as wife - אישה, רעיה (בת -זוג, נשואה)
אִתְּתֵא – אִנְתְּתֵיהּ – woman,
wife - אישה (איש, זכר > אישה, נקבה)
יכול להיות תירוץ: המילה אִתּוּ –
איתו –אִנְתּוּ בארמית מתייחסת למילה בעברית רעיה, אישה חוקית, נבחרת, קבועה,
קדושה. לעומת זה, המילה אִתְּתֵא – אִנְתְּתֵיהּ בארמית מתייחסת
למילה בעברית אישה כבת אדם. לעניות דעתי, ההפרדה הזאת בארמית, על ידי שתי
מילים, בין רעיה לבין בת אדם, מעניינת ביותר. לכן, לפי התרגומים, רבקה היא הרעיה
של יצחק אבינו, האישה החוקית, והקבועה שלו, האישה הקדושה שלו. לעניות דעתי, זה רמז
גדול גם לדור שלנו, בימים האלה, איך להתייחס לרעיות שבעם ישראל, בכבוד, ובהרגשת
קדושה, כפי שמתואר בהמשך בשיר השירים.
-
אפשר להוסיף עוד הארה: ספר שיר השירים מדבר על רעיה:
[שיר השירים א טו] הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
[שיר השירים ב ב] כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין
הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.
ועוד.
לכן,
אפשר להגיד שכנסת ישראל, כמשל, היא הרעיה של הקב"ה, האישה החוקית, הנבחרת,
הקבועה, והקדושה. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה