אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות: השאלה הא'

 

אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד

ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות:

השאלה הא' למה זה נבראו המאורות ביום הד' בהיות האור הראשון משמש כי אם היה כמו שכתב רש"י ששמש האור הראשון כל שבעת ימי בראשית ראוי לשאול ולמה אם כן נבראו המאורות בד' בהיות שם האור ההוא משמש ולא היה ראוי שיבראו כי אם בסוף היום הזה כיון שקודם לכן לא היה להם צורך ואם אמת נכון הדבר כדברי הרמב"ן והוא הנראה מדברי חז"ל שלא שמש האור הראשון אלא ג' ימים בלבד אם כן תשאר השאלה ולמה עשה ה' ככה שהאור הנכבד המופלא ההוא לא שמש יותר מג' ימים והיה ראוי אם שיבראו המאורות ביום הא' ולא יצטרך כלל האור הראשון או שישמש כל ששת הימים באופן שוה בסופן יבראו המאורות:

דון יצחק אברבנאל ע"ה פותח בשאלה מרכזית אחת לגבי בריאת המאורות ביום הרביעי לבריאה, לאור העובדה שקדם להם אור כבר מהיום הראשון. הוא מציג את השאלה באופן הבא:

מדוע נבראו המאורות רק ביום הרביעי?

הוא מפרט את קושייתו על ידי הצגת שתי אפשרויות בנוגע ל"אור הראשון" שנוצר ביום הראשון:

1. לפי רש"י: רש"י מפרש:

לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה [בראשית א יד] - מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן. אֲבָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה.

אם נקבל את דעת רש"י שהאור הראשון שמש במשך כל שבעת ימי בראשית, מדוע בכלל היה צורך לברוא מאורות ביום הרביעי? אם כבר היה אור ששימש את העולם במשך זמן כה רב, לכאורה לא היה דחוף לברוא מאורות דווקא ביום הרביעי. יתר על כן, אם בכל זאת היה צורך במאורות, מדוע לא נבראו בסוף היום הרביעי? הרי אם האור הראשון כבר תפקד, לא היה צורך במאורות לפני סוף היום הרביעי, כיוון שלכאורה לא היה להם תפקיד נוסף על האור שכבר היה.

2. לפי הרמב"ן (ובעל דברי חז"ל): אם נלך לפי דעת הרמב"ן, הנראית גם בדברי חז"ל, שהאור הראשון שמש רק שלושה ימים בלבד, אז השאלה נשארת בעינה, ואולי אף מתחדדת: מדוע הקב"ה גרם לכך שהאור הנכבד והמופלא הזה, האור הראשון, שימש רק שלושה ימים בלבד? אם הוא היה כל כך נכבד, מדוע לא נתן לו לתפקד יותר משלושה ימים? ולחילופין, אם בכל מקרה היה צורך להחליפו במאורות, היה ראוי יותר, לדעת אברבנאל, שאו שהמאורות היו נבראים כבר ביום הראשון, ובכך לא היה צורך כלל באור הראשון הזמני, או, לפחות, שהאור הראשון ישמש באופן רציף במשך כל ששת ימי הבריאה, ורק בסופם ייבראו המאורות.

דון יצחק אברבנאל ע"ה שואל מדוע נבחרו דווקא יום רביעי לבריאת המאורות, ומדוע לא ביום הראשון (כדי לייתר את האור הראשון) או בסוף היום השישי (אם האור הראשון היה אמור לתפקד לאורך כל הבריאה הראשונית). הוא מבקש להבין את ההיגיון הפנימי והתכלית בבחירה הזו של היום הרביעי.

יכול להיות שיש שאלה אחרת: איך יכול להיות הארץ, והימים, והצמחים, לפני המאורות, השמש והירח?

זו קושיה ידועה ומפורסמת בקרב פרשני המקרא, ואכן היא מעוררת תמיהה: איך ייתכן שהארץ, הימים והצמחים נבראו לפני המאורות, השמש והירח?

הרי אנו יודעים שהצמחים זקוקים לאור השמש לפוטוסינתזה, וגם הארץ והימים תלויים בשמש ובאור לצורך קיומם! ועוד, יותר מזה: מה סדר הבריאה? קודם הארץ, הימים, הדשא, והאילנות, ואחר כך מערכת השמש, הכוללת השמש, כדור הארץ, הירח, או סדר הבריאה הפוך, קודם מערכת השמש, הכוללת השמש, כדור הארץ, הירח, ואחר כך הארץ, הימים, הדשא, והאילנות?

אין לי תשובה שמקשרת בין פסוקי התורה, לבין המודל הפיזיקלי העכשווי של בריאת העולם. אבל, אני מזכיר שגם עד לפני כמאה שנים, לא הייתה תשובה מספקת המקשרת בין פסוקי התורה לבין מודלים פיזיקליים של בריאת העולם. ז"א, יותר מארבעת אלפים שנים, מאז שהקב"ה נתן את התורה לעם ישראל, לא הייתה התאמה בין פסוקי התורה, לבין המדע, אלא ההתאמה הזאת הופיע רק לפני כמאה שנים! לכן, לעניות דעתי, גם בנושא בריאת המאורות, בריאת הדשא והאילנות, הפסוקים של התורה נכונים ואמיתיים, כאשר המדע לא סיפקה עוד את המודל המתאים! כפי שהיה גם עם הפסוקים הקודמים שבתורה, של תוהו ובוהו, ובריאת האור הראשון. לכן, יש להיעזר בסבלנות, ולהמתין להתקדמות המדע. זה  יכול לקרות בימינו אלה, או בעוד אלף שנים, בתקווה גדולה, ובתפילה גדולה אל הקב"ה שמלך המשיח כן יבוא עד אז, במהרה בימינו אלה!