אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות: השאלה הג'

 

אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד

ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות:

השאלה הג' באמרו ברקיע השמים והיא כי התורה פעמים קראה לגרמים השמימיים בשם רקיע יהי רקיע ויעש אלהים את הרקיע שנא' על הגלגלים וכמו שפירשתי. ופעמים קראם בשם שמים וכמ"ש ויקרא אלהים לרקיע שמים ולמה א"כ קראם כאן בשם מורכב מהם רקיע שמים:

השאלה השלישית של אברבנאל היא מדוע התורה משתמשת בשם המורכב "רקיע השמים" בפסוק "יהי מאורות ברקיע השמים", כאשר במקומות אחרים היא מכנה את גרמי השמים או "רקיע" או "שמים" בנפרד. הוא תוהה מדוע כאן נעשה שימוש בשילוב של שני השמות.

השאלה מתייחסת לפסוק שבספר בראשית:

[בראשית א יד] וַיֹּאמֶר ה' יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.

כתוב במדרש 'דברים רבה ב':

כתוב בבבלי, מסכת חגיגה, דף יב, עמוד ב:

"אמר רבי יהודה: שני רקיעים הן, שנאמר (דברים י יד) הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים [וכל אשר בה]’.

ריש לקיש אמר: שבעה, ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות;

וילון - אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית  ויוצא ערבית , ומחדש בכל יום מעשה בראשית, שנאמר (ישעיהו מ כב: הישב על חוג הארץ וישביה כחגבי) הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת.

רקיע - שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין, שנאמר (בראשית א יז) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים [להאיר על הארץ]."

כתוב בדברים רבה ב:

"שבעה רקעים הן: שמים, ושמי-השמים, רקיע, שחקים, מעון, זבול, ערפל"

לכן, לעניות דעתי, יכול להיות שהפסוק בספר בראשית "בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" מרמז על כמה רקיעים, אחד מהם "בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם". לעניות דעתי, "רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" הם הקרובים ביותר לארץ, וברקיע זה נמצאים השמש, הירח, והכוכבים. רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם הם גשמיים, מוחשים, להבדיל מהרקיעים האחרים שהם, לעניות דעתי, רוחניים.

דרך אגב, מעניין שלעניות דעתי, לשמש ולירח אין מעמד רוחני אלא רק מעמד גשמי, חומרי, להאיר את הארץ, לסמן את החודשים, את החגים, את הימים הטובים. יכול להיות שהסיבה היא להרחיק את האדם מלייחס להם מעמד של אל, עבודת כוכבים, עבודה זרה, חס וחלילה!