דברים חיים רחמים

יום שני, 24 ביוני 2019

פירוש התורה - וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כה] וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ.

[תרגום אונקלוס] וְצַלִּי קֳדָם יְיָ, וְאַלְּפֵיהּ יְיָ אָעָא, וּרְמָא לְמַיָּא, וּבְסִימוּ מַיָּא; תַּמָּן גְּזַר לֵיהּ קְיָם וְדִין, וְתַמָּן נַסְּיֵיהּ.

[תרגום יונתן] וְצַלֵּי קֳדָם יְיָ וְאַחְוַיֵהּ לֵיהּ יְיָ אִילַן מְרִיר דְּאַרְדִפְנֵי וְכָתַב עֲלוֹי שְׁמָא רַבָּא וְיַקִּירָא וְטָלַק לְגוֹי מַיָא וְאִתְחַלּוּן מַיָא תַּמָּן שַׁוִי לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ גְּזֵרַת שַׁבְּתָא וְקַיֵּים אִיקַר אַבָּא וְאִמָּא דִינֵי פִּדְעָא וּמַשְׁקוֹפֵי וּקְנָסִין דְמִקְנְסֵי לְחַיָּיבַיָא וְתַמָּן נַסְיָא בְּנִסְיוֹנָא עֲשִירְיָתָא:

[ירושלמי (קטעים)] וְצַלֵּי משֶׁה קֳדָם יְיָ וְחַוֵּי לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ אִילֵן דְּאִרְדִפְנִי וּטְלַק בְּגוֹ מַיָא וְאִתְחַלְיָין מַיָא תַּמָּן חַוִּי לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ קַיָימִין וְסִידְרֵי דִינִין וְתַמָּן נַסֵּי יָתֵיהּ נִיסִין בְּנִסְיוֹנָא עֲשִירָאָה:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 180]):

"ויתפלל לפני ה', והוריד ה' לו אילן מר של הרדופני וכתב עליו השם הגדול והיקר וישליך (אותו, את האילן) אל תוך המים, וימתקו המים, שם שם לו מאמר ה' חוק ודיני שבת, ומצות כיבוד אב ואם, דיני פצע וחבורות, ובדיני קנסות שקונסים את המחויבים. ושם במרה ניסה עם ישראל את ה' באחד מהעשרה ניסיונות."

הרדופני - הידוע גם כהירדוף הוא צמח הדומה להדס, הוזכר במסכת סוכה כצמח הפסול לנטילת ארבעת המינים.( www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרדופני)

- ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

- תרגום יונתן מעניין בכמה נקודות:

מה שממתיק את המים זה לא האילן עצמו, אלא שם ה' הכתוב עליו. ז"א, לאילן אין תכונות מיוחדות, אלא שם ה' עושה את הנס של המתקת המים.

המתקת המים על ידי נס ה' נעשית ביחד עם מתן המצוות, החוקים, והדינים של ה'. יש אולי גם כאן רמז למן חוזה, ברית, בין הקב"ה לבין בני ישראל: ה' ידאג לבני ישראל, כאשר בני ישראל יעשו את המצוות, החוקים, והדינים שהקב"ה ציווה אותם.

פירוש התורה - וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה-נִּשְׁתֶּה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כד] וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה-נִּשְׁתֶּה.

[תרגום אונקלוס] וְאִתְרָעַמוּ עַמָּא עַל מֹשֶׁה לְמֵימַר, מָא נִשְׁתֵּי.

[תרגום יונתן] וְאִתְרַעֲמוּ עַמָא עַל משֶׁה לְמֵימַר מַה נִּשְׁתֵּי:

[ירושלמי (קטעים)] וְאִדְיָינוּ עַמָּא:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' מעניין להשוות את המקרא לתרגומים:

וַיִּלֹּנוּ - והתלוננו

ארעים – to make rebellious, to be rebellious, to murmur (מילון יאסטרוב) למרוד, להיות מורד, למלמל, להתלונן

וְאִדְיָינוּ – והתדיינו

פירוש התורה - וַיָּבֹאוּ מָרָתָה--וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמָהּ, מָרָה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כג] וַיָּבֹאוּ מָרָתָה--וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמָהּ, מָרָה.

[תרגום אונקלוס] וַאֲתוֹ לְמָרָה--וְלָא יְכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מַיָּא מִמָּרָה, אֲרֵי מָרִירִין אִנּוּן; עַל כֵּין קְרָא שְׁמַהּ, מָרָה.

[תרגום יונתן] וְאָתוּ לְמָרָה וְלָא יָכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מוֹי מִמָּרָה אֲרוּם מְרִירִין הִינוּן בְּגִין כֵּן קְרָא שְׁמֵיהּ מָרָה:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כב] וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם.

[תרגום אונקלוס] וְאַטֵּיל מֹשֶׁה יָת יִשְׂרָאֵל מִיַּמָּא דְּסוּף, וּנְפַקוּ לְמַדְבְּרָא דְּחַגְרָא; וַאֲזַלוּ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא, וְלָא אַשְׁכַּחוּ מַיָּא.

[תרגום יונתן] וְאַטֵּיל משֶׁה יַת יִשְרָאֵל מִן יַמָא דְסוּף וּנְפָקוּ לְמַדְבְּרָא דְּחָלוּצָא וְטַיְילוּ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא בְּטֵילִין מִן פִּיקוּדַיָיא וְלָא אַשְׁכָּחוּ מַיָא:

[ירושלמי (קטעים)] אוֹרְחָא דְחָלוּצָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 179]):

"ומשה הסיע את ישראל מן הים סוף ויצאו אל מדבר שור, וילכו שלושה ימים במדבר, בטילים מן המצוות, ולא מצאו מים."

- ירושלמי (קטעים) בעברית: "דרכים חלוציות."

אולי הכוונה 'דרכים לא דרכים, דרכים שאף אחד לא הלך עליהן מקודם.

- תרגום יונתן מוסיף בְּטֵילִין מִן פִּיקוּדַיָיא שבעברית בטילים מן המצוות.

יכול להיות שתרגום יונתן מתכוון לכך שחסר במים בא בגלל שבני ישראל לא עסקו במצוות.

עוד דבר, התורה ממשלת למים. לכן, אולי הקשר, אין מצוות או תורה, אין מים.

יכול להיות שזה רמז גם לימינו: כאשר אין גשם, בתקופות של בצורת, יש להגביר את הלימוד בתלמודי תורה.

פירוש התורה - וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כא] וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

[תרגום אונקלוס] וּמְעַנְיָא לְהוֹן, מִרְיָם: שַׁבַּחוּ וְאוֹדוֹ קֳדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגְּאִי עַל גֵּיוְתָנַיָּא וְגֵיאוּתָא דִּילֵיהּ הִיא, סוּסְיָא וְרָכְבֵיהּ רְמָא בְּיַמָּא.

[תרגום יונתן] וְזָמְרַת לְהוֹן מִרְיָם נוֹדֵי וּנְשַׁבְּחָא קֳדָם יְיָ אֲרוּם תּוּקְפָא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ הוּא עַל גֵּיוְותָנִין הוּא מִתְגָאֵי וְעַל רָמִין הוּא מִתְנַטֵּל עַל דִּי אָזִיד פַּרְעה רַשִׁיעָא וְרָדַף בָּתַר עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל סוּסְוָותֵיהּ וּרְתִיכוֹי רְמָא וּטְמַע יַתְהוֹן בְּיַמָא דְסוּף:

[ירושלמי (קטעים)] בְּתוּפַיָיא הֲוָון חַיְילִין:

א' תרגום אונקלוס בעברית:

"וענתה (אמרה) להן מרים: שבחו והודו לפני ה', הרי (ה') התגאה על הגאוותנים, והגאווה שלו (של ה') היא. סוסים, ורכביהם השליך (ה') לים."

רְמָא - הֵטִיל; הִשְׁלִיךְ

ב' תרגום יונתן בעברית:

"וזמרה להן מרים, נודה ונשבח לפני ה', כאשר כוח ורוממות ידיו (ה') על הגאוותנים מתגאה (ה'), ועל מורמים הוא תופס, על שהלך פרעה הרשע ורדף אחרי עם בני ישראל, הסוסים שלו והמרכבות השליך וכיסה אותם בים סוף."

ג' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"בתופים היו יוצאות במחול."

- יש אולי רושם שהירושלמי (קטעים) כאן, שייך לפסוק הקודם.

פירוש התורה - וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כ] וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.

[תרגום אונקלוס] וּנְסֵיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא אֲחָתֵיהּ דְּאַהֲרוֹן, יָת תֻּפָּא--בִּידַהּ; וּנְפַקָא כָּל נְשַׁיָּא בָּתְרַהָא, בְּתֻפִּין וּבְחִנְגִין.

[תרגום יונתן] וּנְסֵיבַת מִרְיָם נְבִיאָתָא אַחְתֵיהּ דְּאַהֲרן יַת תּוּפָא בִידָהּ וְנַפְקָן כָּל נְשַׁיָא בַּתְרָאָה בְּתוּפַיָיא הֲווֹ חַיְילִין וּבְחִנְגַיָא מְחַנְגִין:

א' תרגום יונתן מוסיף הֲווֹ חַיְילִין וּבְחִנְגַיָא מְחַנְגִין שבעברית חיו רוקדות (יוצאות במחול) ומנגנות בכלים (? לא יודע סוג הכלים).

חָיְילִין - חָלִים (רוקדים, לצאת במחול)

חנג – to dance, to play (מילון יאסטרוב) לרקוד, לנגן

ב' תרגומים דומים למקרא.

יום חמישי, 20 ביוני 2019

פירוש התורה - כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם, אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו יט] כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם, אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם.

[תרגום אונקלוס] אֲרֵי עָאלוּ סוּסָוָת פַּרְעֹה בִּרְתִכּוֹהִי וּבְפָרָשׁוֹהִי, בְּיַמָּא, וַאֲתֵיב יְיָ עֲלֵיהוֹן, יָת מֵי יַמָּא; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִּיכוּ בְּיַבֶּשְׁתָּא, בְּגוֹ יַמָּא.

[תרגום יונתן] אֲרוּם עָלוּ סוּסְוַות פַּרְעה בִּרְתִיכוֹי וּבְפָרָשׁוֹי בְּיַמָא וְחָזַר יְיָ עֲלֵיהוֹן יַת מוֹי דְיַמָּא וּבְנֵי יִשְרָאֵל הֲלִיכוּ בְּיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא וְתַמָּן סַלְקוּן עִינָוַון בְּסִימָן וְאִילָנֵי מֵיכְלָא וְיַרְקֵי וּמִגְדֵי בְּאַרְעִית יַמָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

"כאשר באו סוסי הפרעה, עם רכבותיו, ועם פרשיו בים, והחזיר ה' עליהם (פרעה וחילו) את מי הים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, ושם נתנו עיניהם בסימן ואילני מאכל וירקות, ודברי מתוקה בתחתית הים."

- תיאורים יפים ביותר!