פירוש התורה - וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כב] וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּם-סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל-מִדְבַּר-שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת-יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-מָצְאוּ מָיִם.

[תרגום אונקלוס] וְאַטֵּיל מֹשֶׁה יָת יִשְׂרָאֵל מִיַּמָּא דְּסוּף, וּנְפַקוּ לְמַדְבְּרָא דְּחַגְרָא; וַאֲזַלוּ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא, וְלָא אַשְׁכַּחוּ מַיָּא.

[תרגום יונתן] וְאַטֵּיל משֶׁה יַת יִשְרָאֵל מִן יַמָא דְסוּף וּנְפָקוּ לְמַדְבְּרָא דְּחָלוּצָא וְטַיְילוּ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא בְּטֵילִין מִן פִּיקוּדַיָיא וְלָא אַשְׁכָּחוּ מַיָא:

[ירושלמי (קטעים)] אוֹרְחָא דְחָלוּצָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 179]):

"ומשה הסיע את ישראל מן הים סוף ויצאו אל מדבר שור, וילכו שלושה ימים במדבר, בטילים מן המצוות, ולא מצאו מים."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית: "דרכים חלוציות."

אולי הכוונה 'דרכים לא דרכים, דרכים שאף אחד לא הלך עליהן מקודם.

-          תרגום יונתן מוסיף בְּטֵילִין מִן פִּיקוּדַיָיא שבעברית בטילים מן המצוות.

יכול להיות שתרגום יונתן מתכוון לכך שחסר במים בא בגלל שבני ישראל לא עסקו במצוות.

עוד דבר, התורה ממשלת למים. לכן, אולי הקשר, אין מצוות או תורה, אין מים.

יכול להיות שזה רמז גם לימינו: כאשר אין גשם, בתקופות של בצורת, יש להגביר את הלימוד בתלמודי תורה.