פירוש התורה - אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי-- אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו ט] אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי--  אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. 

[תרגום אונקלוס] דַּהֲוָה אָמַר סָנְאָה אֶרְדּוֹף אַדְבֵּיק, אֲפַלֵּיג בִּזְּתָא; תִּסְבַּע מִנְּהוֹן נַפְשִׁי--אֶשְׁלוֹף חַרְבִּי, תְּשֵׁיצֵינוּן יְדִי. 

[תרגום יונתן] דַּהֲוָה אָמַר פַּרְעה רַשִׁיעָא סַנְאָה וּבַעַל דְּבָבָא אֶרְדוֹף בָּתַר עַמָא בְּנֵי יִשְרָאֵל וְנָרַע יַתְהוֹן שַׁרְיָין עַל גֵּיף יַמָא וּמְסַדְרָא לְקוּבְלֵיהוֹן סִדְרָא קְרָבָא וְנִקְטוֹל בְּהוֹן קְטוֹל רַב וְסַגִי וְנָבִיז מִנְהוֹן בִּיזָא רַבָּא וְנַשְׁבֵּי מִנְהוֹן שִׁבְיָא רַבָּא וְאַפְלוּג בִּיזֵיהוֹן לְעַמִּי עַבְדֵּי קְרָבָא וְכַד תִּתְמְלֵי נַפְשִׁי מִן דָּם קְטוֹלֵיהוֹן מִן בָּתַר כְּדֵין אֶשְׁלוֹף חַרְבִּי וְאֵישֵׁיצֵי יַתְהוֹן בְּיַד יְמִינִי:

[ירושלמי (קטעים)] אָמַר פַּרְעה רַשִׁיעָא סָנְאָה וּבְעֵיל דְּבָבָא אֶרְדוֹף בָּתַר עַמָא בְּנֵי יִשְרָאֵל וְאַרְעֵי יַתְהוֹן שַׁרְיָן עַל גֵּיף יַמָא אַשְׁבִּי מִנְהוֹן שִׁבְיָא רַבָּא וְאַבְזֵי מִנְהוֹן בִּיזָא רַבָּא אַפְלִיג מִן נִכְסַיָא לְעַמִּי עָבְדֵי קְרָבָא וְכַד תִּתְמְלֵי נַפְשִׁי מִנְהוֹן מִן בָּתַר כֵּן אֶשְׁלוֹף חַרְבִּי וְאֶשֵׁיצֵי יַתְהוֹן בְּיַד יְמִינִי:

א' זה פסוק שמתאר דברי פרעה, בשנאתו על בני ישראל.

-          תרגום אונקלוס בעברית:

"שהיה אומר (הפרעה), אויב (בני ישראל) ארדוף אשיג, אחלק שלל (שאקח מבני ישראל). תשבע מהם נפשי – אוצי חרבי, יהרוס אותם ידי."

סָנְאָה – hater, enemy (מילון יאסטרוב) אויב, שונא

-          תרגום יונתן בעברית:

"כך אמר הפרעה הרשע, שונא אויב (בני ישראל) ארדוף אחרי עם בני ישראל, נעשה רע להם, נותרים (נעזבים) על שפת הים. ונעשה להם לרעתם, נעשה להם מלחמה, ונהרוג בהם הרג רב וגדול, ונבוז מהם ביזה (שלל) רבה, ונעשה מהם שבויים רבים, ואחלק השלל לעמי עושי הקרב (הלוחמים שלי). וכך תתמלא נפשי מדם ההרוגים שבהם, ואחרי זה אשלוף חרבי ואהרוס אותם (את בני ישראל) ביד ימיני."

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-          לעניות דעתי, מפליא כמה מדויק התיאור של המעשים הרעים ביותר שנעשו לאורך אלפי השנים בבני ישראל. אצל הפרעה, כמו

בכול אויבי ישראל, מעורבים שנאה ורצון והנעה לעשות רע לבני ישראל, עם חשק לבוז רכושם ולחלק אותו ביניהם, ושבות אותם מחדש כעבדים, ז"א, סיבות כלכליות גרידא (פשוטו כמשמעו). וכמו אז, גם בימינו!

-          יש אולי כאן, בפסוק זה אוד עוד נקודה חשובה, שגיליתי אותה בשיחה עם החברותא שלי, בשיעור השבת שלנו: כתוב במקרא

שהקב"ה הכביד לב פרעה שלא יתן לבני ישראל לצאת ממצרים, ועל זה הפרעה ומצרים כולה קיבלו את כול המכות. אזי, אפשר לשאול, מה הפרעה עשם, הרי ה' לקח ממנו את הבחירה החופשית. אבל, את הדברים שבפסוק זה, הפרעה אומר אותם ומתכוון להם מכול ליבו, מכול נשימתו, מכול כוונתו, כאן זה הבחירה החופשית שלו, של הפרעה, לחלוטין. וסביר להניח שזאת הייתה בחירתו החופשית האמתית כול הזמן. לכן, המכות שקיבל מוצדקות בהחלט, ללא שום ספק וללא שום תירוץ מצד פרעה ומצרים.