בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב
בספר שמות, פרשת בשלח:
[שמות טז ב] וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל,
עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.
[תרגום
אונקלוס] וְאִתְרָעַמוּ
כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן--בְּמַדְבְּרָא.
[תרגום
יונתן] וּבְהַהוּא יוֹמָא פָּסַק לְהוֹן לִישָׁא דְאַפִּיקוּ מִמִּצְרַיִם
וְאִתְרַעֲמוּן כָּל בְּנֵי יִשְרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בְּמַדְבְּרָא:
א'
תרגום יונתן בעברית:
"וביום
ההוא נגמר להם (בני ישראל) הלישה (בצק) שהוציאו ממצרים, והתלוננו כול בני ישראל על
משה ועל אהרון במדבר."
-
רש"י
מפרש בדומה לתרגום יונתן:
וילונו
- לפי שכלה הלחם
-
יש
כאן הרושם שבני ישראל הוצאו משעבדות מצרים כמעט נגד רצונם, על ידי משה ואהרון, על
ידי הבטחות לא אמתיות, לא
מציאותיות.
הרושם הזה היה קיים גם בתחילת הקמת מדינת ישראל, כאשר באו העולים החדשים למדינת
ישראל, עם כול הקושי שהיה אז בקליטת העלייה. אבל הדברים הסתדרו מצוין בעת שלנו,
כמו בעת העתיקה, אחרי יציאת מצרים. מה הלקח? סבלנות, אבל זה לא קל ופשוט בכלל. יש
צורך באמונה אין סופית בצדקת הדרך החדשה. ובמיוחד שיש אחראיות לא רק בשביל בני
ישראל הבוגרים, הגברים, בלבד, אלא גם ואולי בעיקר יש אחראיות על הנשים, הילדים,
והזקנים, כול אלה הנתמכים על הגברים המבוגרים.
ויש
אחראיות עצומה על המנהיגים, אז על משה רבינו ועל אהרון הכהן הגדול ע"ה. ובעת
החדשה על המנהיגים שהקימו מדינת ישראל, על המנהיגים שבכול ההיסטוריה של מדינת
ישראל היה עליהם להתמודד עם משברים גדולים ביותר, משברים שאיימו על עצם קיומה של
מדינת ישראל. למשל מלחמות ישראל, ואולי לא פחות גם הסכמי השלום והנסיגות
הטריטוריאליות. לא פשוט בכלל!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה