פירוש התורה - וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות יד ל] וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. 

[תרגום אונקלוס] וּפְרַק יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא, יָת יִשְׂרָאֵל--מִיְּדָא דְּמִצְרָאֵי; וַחֲזָא יִשְׂרָאֵל יָת מִצְרָאֵי, מָיְתִין עַל כֵּיף יַמָּא. 

[תרגום יונתן]  וּפְרִיק וּשְׁזִיב יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא יַת יִשְרָאֵל מִן יְדֵיהוֹן דְּמִצְרָאֵי וְחָמוּן יִשְרָאֵל יַת מִצְרָאֵי מֵיתִין וְלָא מֵיתִין רְמָאִין עַל גֵּיף יַמָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 166]):

"וגאל והציל ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וירא ישראל את מצרים שהיו אך גוססים למות, אבל לא מתו עדיין, מושלכים על שפת הים - שהים פלטם לשפתו כדי שיראום ישראל, כבחז״ל ערכין (טי.)."

-          תרגום יונתן מוסיף וְחָמוּן יִשְרָאֵל יַת מִצְרָאֵי מֵיתִין וְלָא מֵיתִין שבעברית וירא ישראל את מצרים שהיו אך גוססים למות,

 אבל לא מתו עדיין

אפשר אולי לשאול, אם בני ישראל ראו את המצריים גוססים על שפת הים, אולי היה מקום לעזור למצריים האלה, פצועים וגוססים? הרי, כבר לא הייתה סכנה מצד המצריים, הם היו אולי כמו שבויי מלחמה ביד בני ישראל.

על ידי שאלה זאת, שלעניות דעתי היא שאלה לגיטימית וגם קשה מבחינת ההשלכות שלה, הגעתי להבנה טובה יותר של התורה, וגם התרגומים, והפירושים לתורה:

יש כמה תירוצים לתרגום יונתן: המצריים היו גוססים, כדי שבני ישראל יוכלו להוכיח אותם על הפשעים שעשו לבני ישראל, או כדי שהמצרים יראו את בני ישראל בחיים, אחרי שעברו דרך הים כמו ביבשה.

ואז, הבנתי שהתרגומים, כמו גם התורה, הם לא מסמך היסטורי בכול הפרטים שלהם, אלא ובעיקר משל שהקב"ה נתן לנו, לבני ישראל. כנראה שתרגום יונתן הוסיף את הדברים שלו כדי לשבח את המעשים של הקב"ה, את הניסים ואת האותות שהקב"ה עשה לבני ישראל.

הבנתי שכמו שהיופי הוא בעיני המתבונן, גם התורה היא לפי עיני המתבונן, לפי המחשבות והכוונות של הקוראים בה. לכן, חובה לקרוא את התורה בעין יפה, בעין טובה. וכן יכולים לעשות זאת אם נעזרים בפירושים של התורה, נעזרים בפירושים לתרגומי התורה, פירושי רש"י, הרמב"ן, וכול המפרשים הקדושים.

וגם אם יש שאלות, וטוב שיש שאלות, השאלות האלה באות כדי להבין ולהפנים את התורה, כדי שהתורה תהיה חלק מאתנו, חלק בלתי נפרד מאתנו. יש לחפש ולמצוא תשובות לשאלות אלה בעין טובה, בעין יפה. אפשר אולי להשוות את התורה לחלום: כול חלום יכול להיות חלום טוב או פחות טוב, לפי הפירוש שלו. אם הפירוש של החלום טוב, החלום בעצמו הוא טוב. אם הפירוש פחות טוב, גם החלום פחות טוב. או כמו אמירת חז"ל, תחשוב טוב ויהיה טוב! אותו הדבר על התורה! תקבל אותה בעין יפה, בעין טובה, והתורה תהיה טובה ויפה אתך!

ועוד פעם, לדעת ולהבין שהתורה וגם התרגומים, הם לא מסמכים היסטוריים מדויקים בכול הפרטים שלהם, ויש להבין ולשקול את הדברים בתוך ההקשר להם, בתוך הסביבה שלהם, בזמן ובמקום.

לכן, חובה לקרוא את התורה וגם את התרגומים ביחד עם הפירושים שלהם.

ב' אני חוזר ומשלים הבנתי על הפסוק הבא:

[שמות יד כב] וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.

[תרגום אונקלוס] וְעָאלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוֹ יַמָּא, בְּיַבֶּשְׁתָּא; וּמַיָּא לְהוֹן שׁוּרִין, מִיַּמִּינְהוֹן וּמִסְּמָאלְהוֹן.

[תרגום יונתן] וְעָלוּ בְנֵי יִשְרָאֵל בְּגוֹ יַמָא בְּיַבֶּשְׁתָּא וּמַיָא קַרְשְׁווּן הֵי כְשׁוּרִין דְּמִן תְּלַת מְאָה מִילִין מִיַּמִינְהוֹן וּמִשְמָאלְהוֹן: 

אפשר לשאול, אם שלוש מאות מילין הם לפי האורך של הדרך בתוך הים, איך היה אפשר לעבור אותם בלילה אחד?

אם היו שלוש מאות מיל לפי הרוחב, ימינה וגם שמאלה, למה היה צורך 'קירות' כול כך רחבים? אולי המצריים היו יכולים לעבור את הים לא דרך בתוך הים, אלא דרך על הים המוצק?

אין לי תשובה! עד כאן.

זה מה שכתבתי לפני כמה ימים. דיברתי על זה עם הנכדה שלי, בת 10. ואז, הנכדה שלי העלתה אפשרות נוספת: שלוש מאות מילין בגובה, המים היו כמו קירות בשלוש מאות מילין גובה, מימין ומשמאל. יש אולי הגיון בזה: בגלל הגובה רב, המצרים לא יכלו לעלות על הקירות אלה ולהינצל. ולפי תירוץ זה, הכול מסתדר!