בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:
[ויקרא כו יט] וְשָׁבַרְתִּי, אֶת-גְּאוֹן
עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה.
[תרגום אונקלוס] וְאֶתְבַּר,
יָת יְקָר תֻּקְפְכוֹן; וְאֶתֵּין יָת שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵיכוֹן תַּקִּיפִין
כְּבַרְזְלָא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא, וְאַרְעָא דִּתְחוֹתֵיכוֹן חַסִּינָא
כִּנְחָשָׁא מִלְּמֶעֱבַד פֵּירִין.
[תרגום יונתן] וְאִיתְבַּר יַת אִיקַר
תְּקוֹף מִקְדָשֵׁיכוֹן וְאֶתֵּן יַת שְׁמַיָא
דְעִילַוֵיכוֹן בְּרִידַן הֵי כְפַרְזְלָא דְלָא מְזִיעַ מִן דְלָא
לְמַחְתָא לְכוֹן טַלִין וּמִיטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתֵיכוֹן הֵי כִנְחָשָׁא
דִמְזִיעַ לְמוֹבְדָא פֵּירָהָא:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 471]):
"ושברתי את כבוד
עוז
מקדשכם,
ונתתי את השמים
אשר
מעליכם
חזקים
כברזל,
שאינו
מזיע,
בדי שלא להוריד לכם
טללים
וגשמים,
והארץ אשר תחתיכם
(אתן) כנחושת,
המזיעה,
לאבד
פירותיה."
-
תרגום
יונתן מוסיף וְאִיתְבַּר יַת אִיקַר תְּקוֹף מִקְדָשֵׁיכוֹן שבעברית ושברתי
את כבוד עוז
מקדשכם.
רש"י מפרש באופן
דומה:
ושברתי את גאון עזכם
- זה בית המקדש וכן הוא אומר
(יחזקאל כד) הנני מחלל את מקדשי את גאון עוזכם
לעניות דעתי, יכול להיות
שתרגום יונתן מתייחס לחורבן בית המקדש הראשון, לפי ההנחה שתרגום יונתן נכתב לפני
חורבן בית המקדש השני. יש אולי לשים לב על הביטוי מִקְדָשֵׁיכוֹן, המקדש
שלכם. ז"א, כאשר בני ישראל לא שומעים למצוות התורה, מצוות הקב"ה, מקדש
ה' כבר לא של ה', שכינת ה' כבר לא בבית המקדש, בית המקדש מאבד את המשמעות והחזקה
שלו. לכן, חורבן בית המקדש אינו מתקשר אל הקב"ה, אינו סימן של כישלון
הקב"ה, אלא אך ורק סימן של כישלון בני ישראל, סימן לקלקול הרוחני של בני
ישראל. עוד יותר, כאשר בני ישראל אינם נשמעים למוות תורת הקב"ה, בית המקדש
כבר לא שומר עליהם, בית המקדש מאבד את הכוח ואת העוצמה שלו, נשארים ממנו רק
הקירות, ללא שום קדושה.
דבר זה
-
תרגום
יונתן מוסיף וְאֶתֵּן יַת שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן בְּרִידַן הֵי כְפַרְזְלָא
דְלָא מְזִיעַ שבעברית, לפי הספר, ונתתי
את
השמים
אשר
מעליכם חזקים
כברזל,
שאינו
מזיע.
בְּרִידַן
- רִדְיָא - חֲרִישָׁה
?
בְּרִידַן - רדא - to
drive, rule – לשלוט
(מילון יאסטרוב) (לעניות דעתי, יותר מתאים)
תרגום יונתן מפרש בהמשך מִן
דְלָא לְמַחְתָא לְכוֹן טַלִין וּמִיטְרִין שבעברית בדי שלא
להוריד לכם
טללים
וגשמים.
-
תרגום
יונתן מוסיף וְאַרְעָא דִתְחוֹתֵיכוֹן הֵי כִנְחָשָׁא דִמְזִיעַ לְמוֹבְדָא
פֵּירָהָא שבעברית והארץ אשר תחתיכם
(אתן) כנחושת,
המזיעה, לאבד פירותיה.
רש"י מפרש באופן
דומה:
ונתתי את שמיכם כברזל ואת
ארצכם כנחשה - זו קשה משל משה ששם
הוא אומר (דברים כח) והיו שמיך אשר על ראשך נחשת וגו' שיהיו
השמים מזיעין כדרך שהנחשת מזיעה והארץ אינה מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע והיא משמרת
פירותיה אבל כאן השמים לא יהיו מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע ויהא חורב בעולם והארץ
תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיעה והיא מאבדת פירותיה
-
תרגום
אונקלוס בעברית:
" ושברתי את
כבוד עוז
מקדשכם,
ונתתי את השמים
אשר מעליכם
חזקים כברזל,
מִלְּאַחָתָא (?) מטר, והארץ שתחתיכם סכר
(מלאת מים) כנחושת, מלעשות פירות."
מִלְּאַחָתָא – בריכת
המלח ?
מִלְּאַחָתָא – אַחָתָא ? – אחות ?
חַסִּינָא – [storage] a wicker work (used for purposes of storage)
– סכר, מתקן לאגירת מים (מילון יאסטרוב)
לעניות דעתי, תרגום
אונקלוס דומה לתרגום יונתן.
