וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות פרשת בא:

[שמות י כא-כג] כא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ.  כב וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים.  כג לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו--שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.

א' אפשר לשאול שאלה כללית:

לגבי כול המכות, למה הקב"ה נעזר ומשתף את משה רבינו ע"ה בעשיית הניסים, האותות, המופתים שבמצרים?

למה הקב"ה צריך שמשה רבינו ירים ידו, או מטהו, כדי לבצע את האותות?

ב' אפשר גם לשאול לגבי מכת החושך:

-          איך נעשה אות זה? הרי אומרים חז"ל שהנסים של הקב"ה נעשים בדרך הטבע.

-          איך אצל המצרים היה חושך, אבל אצל בני ישראל היה אור?

-          למה המצרים לא השתמשו בנרות או אש כדי להאיר בתיהם? יכול להיות שגם זה חלק מהנס של הקב"ה?

ג' דברים למחשבה!