מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות פרשת בשלח:

[שמות י"ד י-יא] י וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה.  יא וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. 

א' עם ישראל לא חשבו שיכולים להילחם נגד המצרים, שיכולים להתנגד להם, פשוט הרימו ידיים, אפילו שרק הגברים שבעם ישראל היו שישים רבבות, מספר עצום!

ב' דבר דומה קרה גם ליהודים בזמן השואה הנאצית, כאשר היהודים לא נלחמו כעם נגד הנאצים והשותפים שלהם באירופה ובעולם.

וזה בדומה למה שקרה לעם ישראל ביציאת מצרים. לקח להם זמן עד שלמדו והפנימו שיכולים ומסוגלים להילחם בעמים אחרים שבאו נגדם.

גם ליהודים לקח זמן עד למדו והפנימו שיכולים להילחם וגם לנצח בעד מדינתם.

ג' יכול להיות שתופעה זאת היא תוצאה של שנות גלות וחיים של עבדות בתוך עם אחר. ולעם ישראל ביציאת מצרים היו כארבע מאת שנים של גלות, וחז"ל אומרים שחצי מזה. לעומת זאת, ליהודים באירופה הנאצית היו כמעט אלפיים שנות גלות!