בראשית ב׳:ד׳ דון יצחק אברבנאל על
התורה
אלה תולדות השמים והארץ וכו'. עד לשמור
דרך עץ החיים. הנה בפרשה הזאת הגדולה בכמותה וסודותיה שיערתי שמנה חלקים. האחד הוא
בהקדמת תחלתו אלה תולדות השמים וגו' עד והשקה את כל פני האדמה. והחלק הב' הוא בספור
יצירת האדם תחלתו וייצר ה' אלהים את האדם עד ויהי האדם לנפש חיה. והחלק הג' הוא בספור
הגן ונהרותיו תחלתו ויטע ה' אלהים עד לעבדה ולשמרה. והחלק הד' הוא בספור מה מצוה השם
לאדם תחלתו ויצו ה' אלהים עד מות תמות. והחלק הה' הוא ביצירת האשה וזווגה עם אדם תחלתו
ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם עד והיו לבשר אחד. והחלק הששי הוא בחטא אדם תחלתו
והנחש היה ערום עד הנחש השיאני ואוכל. והחלק השביעי הוא בעונש אדם והאשה וקללותיהם
תחלתו ויאמר ה' אלהים אל הנחש עד כתנות עור וילבישם. והחלק הח' הוא מגרוש האדם מג"ע
תחלתו מן האדם היה כאחד ממנו עד לשמור את דרך עץ החיים. והנני מעיר הספקות והשאלות
אשר שערתי בכל פסוקי הפ' הזאת וחלקיה אח"כ נבקש דרך או דרכים נאותים וראויים לתשובתם
עם פירושי הפסוקים:
השאלה המ"ב למה בכל הפרשה הזאת נאמר
תמיד בזכירת שם העליון ה' אלהים לא אלהים בלבד כמו שנזכר בכל מעשה בראשית ולא שם
ידו"ד בלבד כמו שנזכר תמיד בפרשה והאדם ידע אלא ה' אלהים שני השמות בחבור אם
לא בדברי הנחש ודברי האשה עמו שתמיד זכרו שם אלהים ולא השם הנכבד ומה ענין מאמר'
ז"ל (ב"ר פרשה י"ב) נזכר שם מלא על עולם מלא והוא מאמר שגור בדברי
הראב"ע ולא בארו בשום מקום:
פסוק למשל:
[בראשית ג כג] וַיְשַׁלְּחֵהוּ
יְהֹוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם.
1. למה דווקא כאן השם כפול?
- בפרק א' (בריאת העולם): הבורא
נקרא תמיד רק "אֱלֹהִים".
- בפרק ד' (קין והבל): הבורא נקרא תמיד רק בשם
המפורש ה'.
- בפרשה שלנו (גן עדן): הבורא נקרא כמעט תמיד
בשם הכפול ה' אֱלֹהִים. דון יצחק אברבנאל ע"ה שואל: מה
הסיבה לשינוי הזה? למה דווקא בסיפור גן עדן צריך לחבר את שני השמות יחד?
2. למה הנחש והאישה משמיטים את השם
המפורש?
- דון יצחק אברבנאל ע"ה
מבחין בדקות יפהפייה: למרות שהתורה משתמשת בשם הכפול "ה' אלוהים",
בדו-שיח בין הנחש לאישה הם משתמשים רק בשם "אֱלֹהִים" (למשל: "אַף כִּי
אָמַר אֱלֹהִים", "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים").
- השאלה: למה הם נמנעים מלהזכיר
את השם המפורש? האם זה מעיד על פגם בתפיסה שלהם?
3. מה פשר הסבר חז"ל?
- חז"ל במדרש (שמובא
ברש"י) מסבירים: "נזכר שם מלא על עולם מלא". כלומר, רק
כשנשלמה הבריאה, השם של הקב"ה נהיה שלם.
- דון יצחק אברבנאל ע"ה טוען
שההסבר הזה (שהאבן עזרא מרבה לצטט) נשאר סתום.
יכול להיות מאהבה, יראה, כבוד, קשר
"אישי", הבאת תודה, מצד אדם וחווה, כלפי הקב"ה?
1. למה "ה' אלוהים" בפרשת גן
עדן? (האיזון המושלם)
לפי הפירוש הזה:
- "אלוהים" מייצג
את הדין (יראה וכבוד).
- "ה'" מייצג
את הרחמים, הקרבה, והקשר האישי (אהבה ותודה).
בפרק א' (בריאת הטבע), האדם עדיין לא
היה במרכז, ולכן הופיע רק "אלוהים".
אבל בפרק ב'
(גן עדן), האדם נברא ונוצר קשר בינו לבין הבורא. לכן, השם הכפול מבטא את השלמות:
אדם וחווה הרגישו כלפי הבורא גם יראת כבוד (אלוהים) וגם אהבה וקירבה
אישית (ה').
2. למה הנחש והאישה השמיטו את שם ה'?
(הניתוק הרגשי)
אם שם ה' מסמל "קשר אישי
ואהבה", הרי שהנחש, כדי לפתות את האישה, היה חייב להעלים את הקשר הזה.
3. "שם מלא על עולם מלא"
לפי זה, המאמר הזה של חז"ל מובן
היטב: העולם הוא "מלא" (שלם) רק כשיש בו גם חוק וסדר (אלוהים) וגם נשמה
וקשר (ה'). האדם הוא היחיד שיכול לחבר את שני הדברים הללו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה