וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יג] וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ.

[תרגום אונקלוס] ושום נהרא תניינא, גיחון--הוא דמקיף, ית כל ארע כוש.

[תרגום יונתן] וְשׁוּם נַהֲרָא תִּנְיָינָא גִיחוֹן הוּא דְמַקִיף יַת כָּל אַרְעָא דְכוּשׁ:

א' המקרא והתרגומים דומים ביניהם.

ב' הטעם של המקרא, אולי, להראות שכול העולם קשור לגן עדן, לטובה!

וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יב]  וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

[תרגום אונקלוס] ודהבא דארעא ההיא, טב; תמן בדולחא, ואבני בורלא.

[תרגום יונתן] וְדַהֲבָא דְאַרְעָא הַהוּא בָּחִיר תַּמָן בִּידִילְחָא וְאַבְנִין טָבִין דְבוּרְלִין

א' כתוב בספר בראשית וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם , התרגומים דומים ואבני בורלא או וְאַבְנִין טָבִין דְבוּרְלִין .

ב' תרגום אונקלוס מתרגם בורלא, וכנראה הכוונה לבריל.

ג' כתוב באתר /www.webelements.com/beryllium/history.html :

Beryllium was discovered by Nicholas Louis Vauquelin (1763-1829) at 1797 in France. Origin of name: from the Greek word "beryllos" meaning "beryl"

Emeralds and beryl were both known to early Egyptians but it was not realised until the end of the 18th century that they are the same mineral, now called beryllium aluminium silicate: [Be3Al2(SiO3)6]. The element was recognised by M.-L. Vauquelin in 1798 in beryl and emeralds. The metal was isolated much later on in 1828 by Friederich Wöhler (and independently by A.-A.B. Bussy) by the action of potassium on BeCl2 in a platinum crucible.

ד' לכן, התרגומים אולי מרמזים לנו על הפשט של המקרא. 

שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יא] שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב.

[תרגום אונקלוס] שום חד, פישון--הוא דמקיף, ית כל ארע חווילה, דתמן, דהבא.

[תרגום יונתן] שׁוּם חַד פִּישׁוֹן הוּא דְמַקִיף יַת כָּל אֲרַע הִינְדִקֵי דְתַמָן דַהֲבָא:

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא, אפילו מילה במילה.

ב' תרגום יונתן שונה מהמקרא: במקרא כתוב אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה ובתרגום יונתן כתוב יַת כָּל אֲרַע הִינְדִקֵי .

ג' לפי פירוש רש"י:

פישון -  הוא נילוס נהר מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו".

-          יכול להיות שפירוש רש"י עולה בכנה אחד עם המקרא: גן עדן מושקה על ידי נהר

[בראשית ב י] וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

            לפי זה, אין הגשמים משקים את גן עדן. מצב זה מתאים למצריים, המושקת על ידי הנילוס.

ד' גם כן, כתוב באתר https://he.wikipedia.org/wiki/פישון:

"מיקום הפישון שנוי במחלוקת. יוסף בן מתתיהו זיהה אותו עם הגנגס שבהודו, אך לא ברור לאיזה "הודו" הכוונה משום שבתקופתו היה בלבול בין הודו לאתיופיה. רש"י זיהה אות הפישון עם הנילוס."

-          יכול להיות שהזיהוי של פישון עם הגנגס הוא מרומז בתרגום יונתן יַת כָּל אֲרַע הִינְדִקֵי כאשר הִינְדִקֵי היא הודו.

-          אולי מעניין שגנגס הוא נהר קדוש בשביל ההודים. יכול להיות קשר בין הדברים?

ה' עכשיו השאלה, למה המקרא מספרת לנו את זה, מה הטעם, מה התירוץ?

-          כתוב במקרא שָׁם, הַזָּהָב . יכול להיות שמשבחים את הקב"ה, איזה דברים טובים ברא. 

וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב י] וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.

[תרגום אונקלוס] ונהרא הוה נפיק מעדן, לאשקאה ית גינתא; ומתמן, מתפרש, והוי, לארבעא רישי נהרין.

[תרגום יונתן]  וְנַהֲרָא נָפִיק מֵעֵדֶן לְאַשְׁקָאָה יַת גִינוּנִיתָא וּמִתַּמָן מִתְפְּרֵשׁ וַהֲוָה לְאַרְבַּעַת רֵישֵׁיהּ נַהֲרִין:

א' לעניות דעתי, התרגומים הם מילה במילה של המקרא.

ב' כתוב במקרא וגם בתרגומים וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן .

-          ז"א, הנהר יצא מגן העדן אחרי שהשקה אותו, את גן עדן.

-          יש כאן, אולי, שאלה: גן עדן מושקה על ידי נהר, ללא צורך בגשמים, ולכן ללא צורך בתפילה של אדם כדי שהקב"ה ייתן את הגשמים בצורה מועילה. מה זאת אומרת? לא יודע.

ג' כתוב במקרא וגם בתרגומים יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים .

אפשר אולי לשאול, למה נפרד ולא נברא מתחילה כארבעה נהרות?

לא מצאתי תירוץ, וגם התרגומים לא מתייחסים לשאלה זאת. אבל, אמור להיות תרוץ ומשמעות. 

וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב ט] וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. 

[תרגום אונקלוס] ואצמח ה' אלוהים, מן ארעא, כל אילן דמרגג למחזי, וטב למיכל--ואילן חייא, במציעות גינתא, ואילן, דאכלי פירוהי חכמין בין טב לביש.

[תרגום יונתן] וְרַבֵּי יְיָ אֱלהִים מִן אַדְמָתָא כָּל אִילַן דִמְרַגֵג לְמֵיחֲמֵי וְטַב לְמֵיכָל וְאִילָן חַיָיא בִּמְצִיעוּת גִינוּנִיתָא רוּמֵיהּ מַהֲלֵךְ חֲמֵש מְאָה שְׁנִין וְאִילַן דְאָכְלֵי פֵירוֹהִי יַדְעִין בֵּין טַב לְבִישׁ:

א' תרגום יונתן מוסיף על המקרא ותרגום אונקלוס. התרגום בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 31]) :

"ויצמח ה׳ אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים באמצע הגן, ארכו מהלך חמש מאות שנה, ועץ שאוכלי פירותיו יודעים (להבחין) בץ טוב לרע."

ב' כתוב במקרא מִן-הָאֲדָמָה , וכך גם בתרגומים.

יכול להיות רמז שהרקע לחיים, הוא האדמה, הארץ. אפילו שהרוח חשובה יותר מאשר הגשמיות, אי אפשר להיות גם בלי גשמיות, בלי הארץ. כמו שכתוב במסכת אבות:

[מסכת אבות ג כא] אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.

ג' תרגום יונתן כותב ועץ החיים באמצע הגן, ארכו מהלך חמש מאות שנה .

-          אפשר אולי להבין שאורך גן העדן ארכו מהלך חמש מאות שנה .

-          עצם ביטי של מידת האורך ארכו מהלך חמש מאות שנה מעניין מאד. זה מזכיר את מידת האורך לפי שנת אור, המרחק שהאור נוסע תוך שנה במהירות האור, 300,000 קילומטר לשנייה.

-          מעניין אולי לעשות את החישוב של אורך גן העדן: 500 שנה* 365 ימים בשנה* 24 שעות ביום * 4 קילומטר בשעה, מהירות הליכה של אדם = 17,520,000 קילומטר!

-          מעניין אולי להשוות הנתון הזה 17,520,000 קילומטר לנתונים של כדור הארץ, למשל מרחק ממוצע לשמש 149,000,000 קילומטר, היקף כדור הארץ סביב קו המשווה הוא 40,075.016 קילומטר, קוטר ממוצע   12,742 קילומטר.

-          לפי נתונים אלה, אפשר אולי להניח שגן העדן הוא מחוץ לכדור הארץ, בין כדור הארץ לבין השמש. יכול להיות להמשיך, ולהגיד שהאור הגדול בבריאת העולם, וגם בגן העדן הוא בגלל הקירוב לשמש, קרוב יותר לשמש מאשר כדור הארץ.

-          יכול להיות שגן עדן זה הוא למעלה, אולי זאת הכוונה של תרגום יונתן.

וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב ח] וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. 

[תרגום אונקלוס] ונצב ה' אלוהים, גינתא בעדן--מלקדמין; ואשרי תמן, ית אדם דברא. 

[תרגום יונתן] וְאִתְנְצִיב בְּמֵימְרָא דַיְיָ אֱלהִים גִינוּנִיתָא מֵעֵדֶן לְצַדִיקַיָא קֳדָם בְּרִיַית עוֹלָם וְאַשְׁרֵי תַּמָן יַת אָדָם כַּד בַּרְיֵיהּ:

א' תרגום יונתן מוסיף לעומת המקרא. לעניות דעתי, התרגום לעברית הוא J :

"ומתייצב באמירת הקב"ה גן העדן לצדיקים, וגן העדן נעשה קודם בריית העולם, והקב"ה שם את האדם שברא אותו."

ב' כתוב בתרגום יונתן וגן העדן נעשה קודם בריית העולם . פסוק זה מתחבר עם הפסוק בגמרא, מסכת נדרים:

[נדרים לט ב] שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן:— תורה, ותשובה, גן עדן, וגיהנם, כסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.

גן עדן, דכתיב (בראשית ב, ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגו'.

ג' יש אולי רמז שהדברים הרוחניים, כמו התורה, נבראו בנפרד ולפני הדברים הגשמיים, העולם הזה. גם כן, כתוב במקרא:

[בראשית א א] בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.

גם כאן, השמיים, הדברים הרוחניים, נברא לפני הארץ, הדברים הגשמיים.

-          יש כאן אולי רמז לחשיבות המכרעת של הרוח על החומר.

ד' תמיכה בדבר זה, אגדה שבמדרש תנחומא, ספר בראשית, פרשת בראשית:

[מדרש תנחומא ספר בראשית, פרשת בראשית ה] שָׁאַל אַדְרִיָּאנוּס לַעֲקִילַס, עַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד? אָמַר לוֹ: עַל הָרוּחַ. רְצוֹנְךָ לֵידַע, הָבֵא גָמָל. וְהֵבִיא גָמָל וְנָתַן מַשָּׂאוֹ עָלָיו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד, וְעָמַד. שֵׁב, וְיָשַׁב. נָתַן עָלָיו יוֹתֵר מִמַּשָּׂאוֹ וְנָתַן חֶבֶל עַל צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ לִמְשֹׁךְ. מָשַׁךְ זֶה מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן, חָנְקוּ אֶת הַגָּמָל. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לַגָּמָל שֶׁיַּעֲמֹד. אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס, אַתָּה חֲנַקְתּוֹ וְהוּא יַעֲמֹד? אָמַר לוֹ: וּמָה, הָרַגְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁמָּא חָסַר אַחַד מֵאֵיבָרָיו? אָמַר לוֹ: הוֹצֵאתָ אֶת רוּחוֹ. אָמַר לוֹ: וּמָה, אִם הַגָּמָל לֹא הָיָה סוֹבְלוֹ וְלֹא סָבַל אֶת מַשָּׂאוֹ אֶלָּא הָרוּחַ שֶׁבּוֹ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין רוּחוֹ סוֹבֵל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ? שָׁתַק אַדְרִיָּאנוֹס. רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב ז] וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. 

[תרגום אונקלוס] וברא ה' אלוהים ית אדם, עפרא מן ארעא, ונפח באפוהי, נשמתא דחיי; והות באדם, לרוח ממללא.

[תרגום יונתן] וּבְרָא יְיָ אֱלהִים יַת אָדָם בִּתְּרֵין יִצְרִין וּדְבַר עַפְרָא מֵאֲתַר בֵּית מַקְדְשָׁא וּמֵאַרְבַּעַת רוּחֵי עַלְמָא וּפַתָכָא מִכָּל מֵימֵי עַלְמָא וּבַרְיֵהּ סוּמַק שְׁחִים וְחֵיוַר וְנָפַח בִּנְחוֹרוֹהִי נִשְׁמָתָא דְחַיֵי וַהֲוָת נִשְׁמָתָא בְּגוּפָא דְאָדָם לְרוּחַ מְמַלְלָא לְאַנְהָרוּת עַיְינִין וּלְמִצְתּוֹת אוּדְנִין: 

א' תרגום יונתן מוסיף על המקרא. התרגום לעברית הוא ([שרת"י במדינות – בראשית דף 29]) :

"וה׳ אלקים ברא את האדם בשני יצרים, ולקח עפר ממקום בית המקדש ומארבע רוחות העולם, וכינס מים מכל מימות העולם, וברא אותו בגוונים: אדום, שחור ולבן ונפח בנחיריו רוח חיים ונעשתה הנשמה בגוף האדם, לרוח המדבר, למאירת עינים ולשמיעת האוזניים"

ב' פירוש רש"י הוא:

"וַיִּיצֶר"- שתי יצירות יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן

ג' יכול להיות שתרגום יונתן מביא כמה רמזים:

-          וה׳ אלקים ברא את האדם בשני יצרים – יכול להיות שמדובר על אדם וחווה. יכול להיות ששני היצרים, איש ואשה, הם שני צדדים, או שני חצאים, של אותו שלם, ורק ביחד הם שלם.

-          וה׳ אלקים ברא את האדם בשני יצרים – יכול להיות שמדובר ביצר הטוב וביצר הרע, הרי כתוב:

[בראשית ח כא] וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. 

יכול להיות שהביטוי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו מתייחס לכך שיצר הרע בא לעולם ביחד עם האדם, מתחילת האנושות, מאדם וחווה, וביחד עם יצר הטוב, שני היצרים ביחד. הבחירה החופשית של הרדם קובעת באיזה יצר לבחור, הטוב או הרע.

-          עפר ממקום בית המקדש – יכול להיות רמז לקדשות האדם. לכן, יש לכבד אותו, את האדם, כדבר קדוש, מלא קדושת ה'.

גם המשך הפסוק וכינס מים מכל מימות העולם תומך ברמז זה.

-          ומארבע רוחות העולם – יכול להיות רמז לכלליות האדם, האוניברסליות שלו. לכן, אין מקום לגזעניות, והפליה.

גם המשך הפסוק וברא אותו בגוונים: אדום, שחור ולבן תומך ברמז זה.

-          ונעשתה הנשמה בגוף האדם, לרוח המדבר, למאירת עינים ולשמיעת האוזניים – יכול להיות שאפשר לקשור בין פסוק זה לבין הפסוק שבספר תהילים:

[תהילים קטו ד-יא] עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם, פה להם ולא ידברו עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון, ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם, כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם, ישראל בטח בה' עזרם ומגנם הוא, בית אהרן בטחו בה' עזרם ומגנם הוא, יראי ה' בטחו בה' עזרם ומגנם הוא. 

[תהילים קלה טו-כא] עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם, פה להם ולא ידברו עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם, כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם, בית ישראל ברכו את ה' בית אהרן ברכו את ה', בית הלוי ברכו את ה' יראי ה' ברכו את ה', ברוך ה' מציון שכן ירושלים הללו יה.

לעניות דעתי, הניגוד וההבדל שבין האדם, הנברא על ידי הקב"ה, לבין האלים, שהם יצר האדם,  הוא גאוני. לעניות דעתי, אין מה להוסיף.