וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כ"ה כג] וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לַהּ, תְּרֵין עַמְמִין בִּמְעַכִי, וְתַרְתֵּין מַלְכְוָן, מִמְּעַכִי יִתְפָּרְשָׁן; וּמַלְכוּ מִמַּלְכוּ תִּתַּקַּף, וְרַבָּא יִשְׁתַּעֲבַד לִזְעֵירָא.

א' לעניות דעתי, רבע הפסוק שבמקרא " וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר." ובתרגום אונקלוס " וְרַבָּא יִשְׁתַּעֲבַד לִזְעֵירָא " מתאר בשלוש מילים את כול ההיסטוריה של עם ישראל. ואסביר.

ב' לפי הפשט של המקרא, הרב, ז"א, הגדול במספרו, הגדול בשטחו ישרת, יהיה עבד לצעיר, לרך בשנים, לנער.

לפי תרגום אונקלוס, הגדול ישרת, יהיה עבד לקטן.

ג' לפי הפשט של מקרא, נולדו שני אחים, עשו נולד ראשון ואחריו נולד יעקב. אבל, לפי חז"ל, יעקב נוצר מהטיפה הראשונה ועשו אחריו. ז"א, יעקב הוא הגדול ועשו הוא הקטן.

עוד יותר, יעקב מסמל את עם ישראל, ועשו מסמל מלכות רומי.

עוד יותר, אם מסתכלים על ציר הזמן, עם ישראל הוא יותר עתיק מאשר מלכות רומי. ז"א, מלכות רומי היא הצעיר.

ד' לפי זה, יש שתי אפשרויות: עם ישראל יעבוד את מלכות רומי ו\או מלכות רומי יעבוד את ישראל.

ה' רבע הפסוק " וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר." הוא מבטא דברי הימים של העולם כולו, מלכות קמה, גדלה, מתפתחת, מגיעה לשיאה ואחר כך יורדת ונעלמת. ומלכות אחרת, צעירה, קמה במקומה, והתהליך חוזר על עצמו.

ו' מה הלקח לעם ישראל:

-          עם ישראל מכיר בדברי ימיו עליות וירידות, "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ " או "וּמַלְכוּ מִמַּלְכוּ תִּתַּקַּף".

-          דברים אלה יסתיימו במלכות המשיח, כאשר הרבים יבוא לירושלים לשרת את עם ישראל.

-          עד אז, על עם ישראל להישאר קטן ואולי הכוונה צנוע, וצעיר, ואולי הכוונה אחוזי ילודה גבוהים.

-          להישמר מלהתערב עם הרבים, מפני שהם ישתעבדו לקטנים.

-          להישמר מגיור המוני אלא לשמור על איכות הגיור לפי ההלכה.