לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשה לך לך:

[בראשית יב א] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָם, אִיזֵיל לָךְ מֵאַרְעָךְ מִיַּלָּדוּתָךְ וּמִבֵּית אֲבוּךְ, לְאַרְעָא, דְּאַחְזֵינָךְ.

א' במקרא " וּמִמּוֹלַדְתְּךָ ", אונקלוס מפרש ומתרגם " מִיַּלָּדוּתָךְ" , שזה "מילדותך" , ילדות שלך.

ז"א " וּמִמּוֹלַדְתְּךָ " היא המקום איפה נולדת וגם בילית את ילדותך.

ב' הסבר זה מתאים גם להסבר של 'מולדת' במילון עברית-עברית: ארץ לידה, מדינת מוצא.

ג' המובן הזה שונה מהמובן המקובל בעברית של ימינו עבור 'מולדת', למשל 'הגנת המולדת' או 'לכבוד המולדת'. ד' ז"א, שני מובנים אפילו הפוכים זה לזה עבור הרבה מאתנו, עולים חדשים או ותיקים לארץ ישראל.

ה' יכול אולי למצוא תירוץ שמחבר שני המובנים ביחד, אם חושבים על ארץ ישראל כארץ איפה עם ישראל נולד ולכן גם אנחנו במובן רחב ביותר.