וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת תולדות:

[בראשית כ"ו ה] עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.

[תרגום אונקלוס] חֲלָף, דְּקַבֵּיל אַבְרָהָם לְמֵימְרִי; וּנְטַר, מַטְּרַת מֵימְרִי, פִּקּוֹדַי, קְיָמַי וְאוֹרָיָתָי.

א' כתוב במקרא " מִצְו‍ֹתַי ", ז"א, מצוות שלי. בתרגום אונקלוס כתוב " פִּקּוֹדַי ", ז"א, ציווי שלי או גזירה שלי.

לכן, מצווה היא גזירה של הקב"ה, וכול מה שיוצא מזה.

ב' כתוב במקרא " מִשְׁמַרְתִּי ", כאשר בתרגום אונקלוס " מַטְּרַת מֵימְרִי " , ז"א, שקים מלאים במאמרים של הקב"ה. יכול להיות שכאן יש רמז לשמירת המנהגים של עדות עם ישראל. זאת המשמרת שעם ישראל מקבל עליו.

וזה בנוסף למצוות, חוקים, ומשפטים.