וַתִּגְנֹב רָחֵל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשת ויצא:

[בראשית לא יט, כ] יט וְלָבָן הָלַךְ, לִגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ; וַתִּגְנֹב רָחֵל, אֶת-הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.  כ וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב, אֶת-לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי--עַל-בְּלִי הִגִּיד לוֹ, כִּי בֹרֵחַ הוּא. 

[תרגום אונקלוס] יט ולבן אזל, למיגז ית עניה; ונסיבת רחל, ית צלמניא דלאבוהא.  כ  וכסי יעקוב, מן לבן ארמאה--על דלא חווי ליה, ארי אזיל הוא.

א' כתוב במקרא וַתִּגְנֹב רָחֵל , תרגום אונקלוס ונסיבת רחל , שבעברית ונטלה רחל .

ב' כתוב במקרא וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב , תרגום אונקלוס וכסי יעקוב , שבעברית וכיסה יעקב.

ג' ז"א, במקרא וַתִּגְנֹב , וַיִּגְנֹב , אבל בתרגום אונקלוס ובעברית יש מובנים שונים ונטלה, וכיסה .

אבל אף אחד מן המובנים האלה איננו גנב , מי שלוקח רכוש של אחרים ללא רשות, שדד.

ד' רש"י מסביר:

וַתִּגְנֹב רָחֵל, אֶת-הַתְּרָפִים – להפריש את אביה מעבודה זרה נתכוונה. ז"א, לעניות דעתי, לטובת אביה.

ה' יכול להיות שזה רמז למה ששלמה המלך, החכם מכול אדם, אמר:

" בתחבולות תעשה לך מלחמה " [משלי כד ו].

ז"א, בעימותים, במלחמות, כאשר יש פיקוח נפש, אפשר ורצוי להתנהג בהתאם להתנהגותו של היריב, האויב, המתחרה.