כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשת תולדות:

[בראשית כו כו-כח]  כו וַאֲבִימֶלֶךְ, הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר; וַאֲחֻזַּת, מֵרֵעֵהוּ, וּפִיכֹל, שַׂר-צְבָאוֹ.  כז וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק, מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.  כח וַיֹּאמְרוּ, רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית, עִמָּךְ. 

[תרגום אונקלוס] כו ואבימלך, אתא לוותיה מגרר; וסיעת, מרחמוהי, ופיכול, רב חיליה.  כז ואמר להון יצחק, מדין אתיתון לוותי; ואתון סניתון יתי, ושלחתוני מלוותכון.  כח ואמרו, מחזא חזינא ארי הוה מימרא דה' בסעדך, ואמרנא תתקיים כען מומתא דהות בין אבהתנא, ביננא ובינך; ונגזר קיים, עימך.

א' לא הייתה מלחמה בין אלימלך, מלך הפלישתים, לבין יצחק אבינו. ברם, אבימלך בא מיוזמתו אל יצחק אבינו, לעשות אתו הסכם שלום.

ב' הסיבה היא כִּי-הָיָה יְהוָה עִמָּךְ . ז"א, עבודת ה' על ידי יצחק אבינו מביאה עליו, על יצחק אבינו, את השלום עם הפלישתים.

ג' לכן, גם בימינו, יכול להיות שהשלום עם הפלשתיניים יבוא, אי"ה, על ידי עבודת עם ישראל לפני הקב"ה.

ד' יכול להיות שאפשר אפילו להבין באופן הגיוני את האמירה הזאת, שכדי להגיע לשלום יש לעבוד את הקב"ה:

בימינו, ישראל נראית כמדינה מערבית, חילונית, אירופית, מבחינת התרבות, האופנה והלבוש, אופן התנהגות, בילוי, הרגלי צרכנות, וגם ביראת שמיים.

דברים אלה שונים לחלוטין ממה שיש אצל שכנינו, וגם מנוגדים להם. ישראל נראית בעיני הפלשתיניים לא רק ככובש שאין מקום עבורו במזרח התיכון, אלא גם איום  מפחיד ביותר מבחינת התרבות והמסורת של שכנינו.

ה' לכן, יכול להיות שדבקות ביראת שמיים ובמסורת היהודית, דבקות במצוות, חוקים, ומשפטים שהקב"ה ציווה אותנו, כן יביאו את השלום עם שכנינו, וקבלתנו במרקם מזרח התיכון, כחזרה טבעית ולגיטימית לחלוטין של מי שבא אחרי זמן ארוך מאד מהגלות, לקבל ירושת אבותיו.

ו' כתוב במקרא אָלָה , תרגום אונקלוס מומתא , שבעברית שבועה .

מצאתי גם במילון עברית-עברית, אָלָה בעברית שבועה.