שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא טז א]  וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בָּתַר דְמִיתוּ תְּרֵין בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרוֹבֵיהוֹן אֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא קֳדָם יְיָ וּמִיתוּ:

[תרגום יונתן] וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה מִן בָּתַר דְמִיתוּ תְּרֵין בְּנוֹי דְאַהֲרן כַּהֲנַיָא רַבְרְבַיָא בִּזְמַן קְרוֹבֵיהוֹן אֶשָׁא בַּרְיָא קֳדָם יְיָ וּמִיתוּ בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא:

א' תרגום יונתן מוסיף וּמִיתוּ בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא: שבערית עכשווית ומתו באש הבוערת .

ב' תרגום אונקלוס מסביר אֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא , ז"א, אש זרה. לעומתו, תרגום יונתן מסביר  אֶשָׁא בַּרְיָא , ז"א, אש חיצונית.

ג' האם יש הבדל בין הפירושים, אש זרה מול אש חיצונית ?
יכול להיות שחיצונית פחות חמורה מ- זרה . זר, נוכרי יכול להיות גם גוי, לא יהודי, לא של עם ישראל, עבודה זרה. לעומת זאת, חיצוני יכול להיות גם חילוני, מחוץ למקום הקדוש של אהל מועד והמזבח.

ד' יכול להיות שמעשה נדב ואביהוא, בני אהרון הכהן הגדול, דוגמה לאמירת הז"ל:
"מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו (צדיקים הדבוקים בו) אפילו כחוט השערה" (רבי אחא\אבא, בבלי בבא קמא ב, יבמות קכא ב).