וַיִּקְחוּ, אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, אֶל-פְּנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא שמיני ט ה] וַיִּקְחוּ, אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, אֶל-פְּנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד; וַיִּקְרְבוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיַּעַמְדוּ, לִפְנֵי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וְקָרִיבוּ, יָת דְּפַקֵּיד מֹשֶׁה, לִקְדָם, מַשְׁכַּן זִמְנָא; וּקְרִיבוּ, כָּל כְּנִשְׁתָּא, וְקָמוּ, קֳדָם יְיָ.

[תרגום יונתן]  וְאִזְדַרְזוּן אַהֲרן וּבְנוֹי וְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל וּנְסִיבוּ יַת מַה דְפַּקֵיד משֶׁה וְהַיְיתִיוּ לִקֳדָם מַשְׁכַּן זִימְנָא וּקְרִיבוּ כָּל כְּנִישְׁתָּא וְקָמוּן בְּלֵב שְׁלִים קֳדָם יְיָ: 

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית, לעניות דעתי:

הזדרזו אהרון ובניו וכול בני ישראל ולקחו את מה שציווה משה לפני אוהל מועד והקריבו כול כנסת ישראל ועמדו בלב שלם לפני הקב"ה.

ב' יונתן מביא את התנאי לעבודת הקב"ה, ז"א, בלב שלם .

ג' יכול להיות שבלי תנאי זה, אין ערך, רצון, ונחת לפני הקב"ה, אלא אפילו יותר חמור מזה, המצווה הופכת לחטא דומה לעבודה זרה.