דף שבועי בגמרא מסכת עבודה זרה, דף מ"ח, עמוד א'

 

   דף שבועי בגמרא

מסכת עבודה זרה, דף מ"ח, עמוד א'

משנה:
שלוש אשרות הן:
אילן שנטעו מתחילה לשם עבודה זרה – הרי זו אסורה.
(אם) גדעו ופיסלו לשם עבודה זרה, וחזר והצמיח (ענפים חדשים) – נוטל מה שהצמיח.
(אם) העמיד תחתיה עבודה זרה וביטל אותה – הרי זו מותרת.

גמרא:
אמרו בבית מדרשו של רבי ינאי: ודבר זה (שהחלק שהחליף מותר) הוא רק בתנאי שהבריך והרכיב בגופו של האילן. והרי אנו שנינו במשנה "גידעו ופיסלו"! אלא, כאשר נאמר הדין של רבי ינאי, הוא נאמר לעניין ביטול (עבודה זרה). שאף על פי שהבריך והרכיב בגופו של האילן, כאשר נטל את מה שהחליף – זה בסדר גמור. שכן מה היית חושב? שמכיוון שהבריך והרכיב בגופו של האילן, דינו כאילן שנטעו מתחילה (ונאסר כולו)? לכן בא ללמדנו (שלא).

אמר שמואל: המשתחווה לאילן – תוספתו אסורה.
הקשה רבי אלעזר: (המשנה אומרת) "גידעו ופיסלו לעבודת כוכבים והחליף – נוטל מה שהחליף". משמע, (רק אם) גידעו ופיסלו – כן (מותר לקחת את התוספת). (אך אם) לא גידעו ופיסלו – לא (ומשתמע שהתוספת אסורה).
אמר לך שמואל: זו מי? זו שיטת חכמים. ושמואל סובר כרבי יוסי ברבי יהודה, שאמר שאילן שנטעו (לכתחילה) ולבסוף עבדו אותו – אסור.

הקשה על כך רב אשי: מנין לך שרבי יוסי ברבי יהודה וחכמים חולקים ב(דין) התוספת? אולי (בדין) התוספת לדעת הכל אסורה, וב(דין) העיקר הם חולקים! שרבי יוסי ברבי יהודה סובר שגם העיקר אסור, שכן כתוב "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ", וחכמים סוברים שעיקר האילן מותר, שכן כתוב "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן". איזהו אילן שגידועו אסור ועיקרו מותר? הוי אומר: אילן שנטעו (לכתחילה) ולבסוף עבדו אותו.
וכי תאמר, מדוע שלא נתרץ כך? הפוך את שיטת חכמים לשיטת רבי יוסי ברבי יהודה, ואת שיטת רבי יוסי ברבי יהודה לשיטת חכמים. אם כן, את הדין "גידעו ופיסלו" מי שנה אותו? לא חכמים ולא רבי יוסי ברבי יהודה! אם (נאמר שזו שיטת) חכמים – הרי גם ללא גידוע ופיסול התוספת אסורה. ואם (נאמר שזו שיטת) רבי יוסי ברבי יהודה – הרי גם עיקר האילן אסור!

אם תרצה אמור (שזו שיטת) חכמים, ואם תרצה אמור (שזו שיטת) רבי יוסי ברבי יהודה.
אם תרצה אמור (שזו שיטת) רבי יוסי ברבי יהודה: כאשר אמר רבי יוסי ברבי יהודה שעיקר האילן אסור במקרה של "לא גידעו ופיסלו", זהו במקרה סתמי. אבל במקרה של "גידעו ופיסלו", הוא גילה בדעתו שנוח לו בתוספת, ובעיקר האילן לא נוח לו.
אם תרצה אמור (שזו שיטת) חכמים: המקרה של "גידעו ופיסלו" היה צריך (להיאמר), שכן הייתי חושב לומר שמכיוון שעשה מעשה בגופו (של העץ), גם עיקר האילן ייאסר. לכן בא ללמדנו (שלא).